אאיתי נואית - נורית לאמי (לפר)

רז,


וואו, אני לא יודעת מאיפה להתחיל. מכל הפעמים שרציתי לכתוב אבל ויתרתי כי משהו אחר הסיח את דעתי? כי נסחפתי בחזרה בשטף של החיים שלי- הלימודים, החברים, המשפחה?


אולי להתחיל מ"אאיתי נואית" (תרגום: ראיתי נורית) שכל כך שנאתי ונלחמתי בו מלחמה שתמיד הפסדתי בה.... תמיד אומרת לאנשים: "אבל זה לא אני, זה רז אמר את זה" וקיוויתי שיקראו לך ככה ולא לי.


אולי להתחיל ולספר לך שבזכותך קבלתי חצי מהמשפחה שלי בחזרה. בזכותך קבלתי דודה אוהבת ומבינה שאפשר לשבת ולחפור לה, והיא תמיד מקשיבה ועוזרת ומייעצת.


אולי מזה שכל פעם שמדברים על מישהו שהוא ממש חכם אז אני חושבת עליך. ועל כמה שאני מספרת לכולם איזה גאון היית וכמה גאה הרגשתי כשחברים שלך אמרו לי שהוצאתי בדיוק את אותו ציון כמוך בפסיכומטרי.


אולי בעצם להתחיל מהקטע הכי עצוב בסיפור- על כל הפעמים שרציתי להתקשר אליך כשכבר היית חייל וחשבתי לעצמי שאתה בטח עסוק ושאני סתם אפריע לך כי אם כבר יש זמן לדבר, אתה בטח מעדיף לדבר עם טלי ולא עם איזו בת דודה.

וכמה שאני יודעת עכשיו שזו היתה טעות ואפילו שטות לחשוב ככה כי ככל שאני חושבת על זה יותר אני יודעת שבטוח היית שמח אם הייתי מתקשרת.


אולי לגלות לך שרוב הפעמים שהייתי אומרת לחברות שלי משהו