אזכרה 13 לרז - נועם גל

"כמו כולם הלכתי לגן וספרתי עד 10”

רז,

עבורי החיים, כמו גם הזיכרונות, אינם קו רציף אלא גלים שונים ונפרדים המתנגשים, מעצימים ונבלעים זה בזה.

ישנם חוויות ואירועים חדשים בחיי שגורמים לי לעצור, לרדוף מחשבות וללקט זיכרונות עליך.

אני כותב היום ממקום שאני אבא לתינוק קטן ומתוק – נמרוד שמו.

כמו כל אב אני חווה אהבה עצומה, התרגשות מכל צחוק וחיוך או צעד קטן כמו גם דאגות וחששות..


ביום הזיכרון האחרון דמיינתי את נמרוד עולה על מדים והולך לצבא ועברה בי צמרמורת קרה ודאגה עצומה ועדיין, אמרתי לעצמי, שהרגשה זו אינה מתקרבת לקרסוליים מבחינת ההרגשה של משפחתך והוריך כאשר איבדו אותך.


החיוך שלך הוא זיכרון עמום הניבט אלי מתמונות חיים שונות:

מפורים כשלבשת תחפושות, איך לומר, מאתגרות, מטפיחה על השכם שנתת בשביל לעודד, מחיבוק אוהב ללא כל סיבה.


החיים הקצרים שלך אינם ניתנים לכימות אך איכותיים היו. מאוד.

ההשפעה הרבה שלך על סביבתך והמשמעות שהייתה לכל שיחה עמך, הזרעים שטמנת בכל אחד מחבריך שעבור כל אחד ואחד היית החבר הכי טוב, העצות שעדיין מכות גלים, כל אחד מאלה הם סימנים למי שהיית ועדיין מי שאתה, אבל אחרת.


“אחר כך אני בן 13, מזל טוב, בר מצווה"

איך ניתן לציין בר מצווה למי שגדלת איתו עוד מהגן, למי שלמדת איתו ביסודי והלכת איתו לנוער לנוער, שיחקת איתו ומולו כדורסל, ברחת יחד איתו מכיסאות מעופפים וחלקת איתו חוויות מנשיקה ראשונה. איך אפשר?


לא ניתן!

נותר רק לתהות איך היית אתה כמוצ'ילר בארץ האש בטיול אחרי הצבא, איזה סוד היית לוחש לאוזנה של כלתך בחופתכם, איזו מתנה היית מעניק לאחותך ואחיך כשהם נהיו הורים וכמה תפיחות על השכם היית נותן לבנך על הגב כשהיית מחבקו.


שאלות מעין אלו אני תמיד אאסוף בנקודות ציון חשובות בחיי הפרטיים.


“אחר כך גידלתי כנפיים והתחלתי לעוף"

האוטוביוגרפיה של חייך, רז, נקטעה באיבה אך הספיריט שלך קיים ובועט.


אוהב תמיד,

נועם

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מכתב לרז - ניצן

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז