אם רז רק היה יודע - מעיין הרטמן

אם רז רק היה יודע, כמה נמצאים בשבילו כאן עכשיו.

אנשים שהיו בנוער לנוער הם אנשים שאכפת להם, שאהבו אותו, שהכירו אותו.

אני מהזקנים של נוער לנוער, לפני 4 שנים סיימתי.

אני זוכרת את רז כשגייסנו אותו לנוער לנוער כשהיה עם קוקו.

הם לא גרים רחוק ממני אז ברחוב אני תמיד זוכרת אותו עם הידיים בכיסים של החולצה, מין קוקו קטנצ'יק כזה, די מחייך.

מה שאני יצא לי להכיר זה ילד שבאמת מהערכים שלו מהבית הוא היה צריך להגיב אם אתה צריך לעשות את זה או אתה צריך לעשות את זה,

הוא תמיד דאג שכולם יעשו את הכל, שיכתבו, שיעזרו, חינך אותי ואת הגדולים ממני.

ששמעתי את הידיעה, כאב, מאוד כאב.

כל כך קשה להגיד שהוא כבר לא נמצא, ואני בטוחה שהוא נמצא פה והוא רואה את הכל,

הוא גם מתגעגע, והוא כן מרגיש את כל זה.

אני רוצה רק לומר שאני מתגעגעת אליו מאז ועכשיו במיוחד.

ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001