אם רז רק היה יודע - מעיין הרטמן


אם רז רק היה יודע, כמה נמצאים בשבילו כאן עכשיו.

אנשים שהיו בנוער לנוער הם אנשים שאכפת להם, שאהבו אותו, שהכירו אותו.

אני מהזקנים של נוער לנוער, לפני 4 שנים סיימתי.

אני זוכרת את רז כשגייסנו אותו לנוער לנוער כשהיה עם קוקו.

הם לא גרים רחוק ממני אז ברחוב אני תמיד זוכרת אותו עם הידיים בכיסים של החולצה, מין קוקו קטנצ'יק כזה, די מחייך.

מה שאני יצא לי להכיר זה ילד שבאמת מהערכים שלו מהבית הוא היה צריך להגיב אם אתה צריך לעשות את זה או אתה צריך לעשות את זה,

הוא תמיד דאג שכולם יעשו את הכל, שיכתבו, שיעזרו, חינך אותי ואת הגדולים ממני.


ששמעתי את הידיעה, כאב, מאוד כאב.

כל כך קשה להגיד שהוא כבר לא נמצא, ואני בטוחה שהוא נמצא פה והוא רואה את הכל,

הוא גם מתגעגע, והוא כן מרגיש את כל זה.

אני רוצה רק לומר שאני מתגעגעת אליו מאז ועכשיו במיוחד.


ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001

פוסטים אחרונים

הצג הכול

20 זה המספר הזה שכולנו חששנו מהיום שיגיע. 20 זו השנה הזאת, שבה מספר השנים שאינך - גדול ממספר השנים שהיית. וכמה דברים קרו ב=20 שנה. דברים כמו פייסבוק, ויקיפדיה, ווייז, וואטסאפ, כיפת ברזל, ריצוף גנום וע

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז