top of page

אם שכולה

יום בו נפלת נולדה אם שלא הכרת -

אם שכולה.

להיות אם שכולה זה לבוא אליך, ילדי, כל שבוע לדאוג לחלקתך הקטנה לקשט, לנקות, ואחר לשבת בשקט ולבכות.


להיות אם שכולה

זה לרעוד בכל גופי

בכל חג ושמחה במשפחה

כי אני מרגישה חזק כל כך

את חסרונך. להיות אם שכולה זה לאסוף כל מילה עליך שמוסיפים ומזכירים חבריך. לחשוב בצורה קדחתנית איך מנציחים אותך, ילד רז, בצורה אחרת, מיוחדת. להיות אם שכולה זה להצטער כל הזמן על מה שאני מפספסת ממך כשאתה לא כאן: לא אראה אותך קצין גאה, לא אראה אותך מסיים לימודים גבוהים, לא אתרגש מחוויותיך בטיול הגדול לא אראה אותך משחק עם האחיינים שלך לא אראה אותך בעל ואב אוהב כל כך הרבה "לא" ואתה אינך חסר את זה אתה רק חסר לי. להיות אם שכולה זה לבדוק עם צאת לוח שנה חדש מתי יוצא י"ז בחשוון ומתי 2 בנובמבר. להיות אם שכולה זה לשבת בשקט על קברך לשתף אותך, לכתוב את כולי עד תום ולצאת, ומיד להתגעגע ולרצות לחזור ולהיות איתך שוב. להיות אם שכולה זה לא לדעת מה לספר לנכדים שנולדו כעבור שנים, ומתי הזמן המתאים לשתף? ומה המינון הנכון ? ואיך מונים את שמך יחד עם כל הדודים?? ואיזה ייצוג נותנים לך? נִשְאַרְתָּ

תמונה אחת דמומה עומס על כתף את כל חייך ....



פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע ארוחת הבוקר התחילו פתאום לרדת דמעות. זה נראה לך הגיוני? ככה אמ

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא הַחַג שֶׁחָרַךְ אֶת בִּשְׂרֵי וְהִסְעִיר אֶת נֶפְשִי זֶה הַתַּאֲרִ

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!" שומרת עליך חזק בעולמי כי לא יכולתי לשמור עליך אז, לפני 22 שנים.

留言


bottom of page