ארון החֶסֶר

רציתי להראות לך תמונה

לשתף אותך בעולמי....

ומיד נזכרתי:

אינך יכול לראות,

אני לא יכולה לשתף....

מכניסה למגירה של:

"חבל שהוא לא יכול לראות",

והמגירה כבר גדושה וגולשת,

עמוסה בכל אותם דברים

שלאורך השנים אתה מפסיד שאינך רואה,

וכבר צריך לבנות

ארון שלם –

ארון הַחֶסֶר!

ארון-החֶסֶר של נפילתך.

בהתחלה היו שפע דברים לגעת בהם.

הזיכרון שלך היה מאד חי, מאד מוחשי.

עם השנים תחושת ההפסד הלכה והתעצמה -

הר עצום של מקומות, של אירועים, של חוויות,

שאתה אינך בהם.

בהתחלה היו כל כך הרבה מקומות

בהם יכולתי לצלם את עמידתך ולדעת: אתה אינך!

עכשיו יש מקומות שבהם פשוט לא היית. אינך שייך!