top of page

ארון החֶסֶר

רציתי להראות לך תמונה

לשתף אותך בעולמי....

ומיד נזכרתי:

אינך יכול לראות,

אני לא יכולה לשתף....

מכניסה למגירה של:

"חבל שהוא לא יכול לראות",

והמגירה כבר גדושה וגולשת,

עמוסה בכל אותם דברים

שלאורך השנים אתה מפסיד שאינך רואה,

וכבר צריך לבנות

ארון שלם –

ארון הַחֶסֶר!

ארון-החֶסֶר של נפילתך.


בהתחלה היו שפע דברים לגעת בהם.

הזיכרון שלך היה מאד חי, מאד מוחשי.

עם השנים תחושת ההפסד הלכה והתעצמה -

הר עצום של מקומות, של אירועים, של חוויות,

שאתה אינך בהם.

בהתחלה היו כל כך הרבה מקומות

בהם יכולתי לצלם את עמידתך ולדעת: אתה אינך!

עכשיו יש מקומות שבהם פשוט לא היית. אינך שייך!

חוויה חדשה: אינך שייך!

ואני מכניסה אותך בכוח אל תוך העולם הזה.

משייכת אותך אליו.

אתה אינך חסר דבר, ואנחנו כל כך חסרים אותך

ומגירה קטנה של חֶסֶר צמחה לארון ענק

שצריך בית משל עצמו

שיכיל את כל המקומות בהם אתה


אינך.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע ארוחת הבוקר התחילו פתאום לרדת דמעות. זה נראה לך הגיוני? ככה אמ

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא הַחַג שֶׁחָרַךְ אֶת בִּשְׂרֵי וְהִסְעִיר אֶת נֶפְשִי זֶה הַתַּאֲרִ

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!" שומרת עליך חזק בעולמי כי לא יכולתי לשמור עליך אז, לפני 22 שנים.

Commentaires


bottom of page