top of page

במערבולת הזמנים

לפני ואחרי.....


לא זוכרת מה היה לפנֵי

זוכרת רק אחרֵי.

לפני – הייתי אם לארבעה ילדים.

אחרי – אני אימא לשלושה ועוד אחד.

לפני – הייתי אימא רגילה

אחרי – אני אם שכולה.

לפני – הייתי אחראית לכל מה שקורה לי

אחרי – השכול אשם במה שלא בסדר אצלי.

לפני – לא חשבתי אם אני יודעת לשמוח

אחרי – מודעת לכך שאינני יכולה לשמוח

לפני – אהבתי לרקוד, לשיר

אחרי – יד נעלמה תופסת אותי, לא מאפשרת לי לרקוד,

והשירים – פותחים מיד את ים הדמעות.

לא זוכרת מה עשיתי בשבתות לפני

אחרי – מבלה איתך כל שבת.

זמן האיכות שלנו.


יושבת מוקפת בין מצבות לבנות

באופק – ברושים מזדקרים

חומה בצורה

של חיים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע ארוחת הבוקר התחילו פתאום לרדת דמעות. זה נראה לך הגיוני? ככה אמ

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא הַחַג שֶׁחָרַךְ אֶת בִּשְׂרֵי וְהִסְעִיר אֶת נֶפְשִי זֶה הַתַּאֲרִ

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!" שומרת עליך חזק בעולמי כי לא יכולתי לשמור עליך אז, לפני 22 שנים.

Comentarios


bottom of page