במערבולת הזמנים

לפני ואחרי.....

לא זוכרת מה היה לפנֵי

זוכרת רק אחרֵי.

לפני – הייתי אם לארבעה ילדים.

אחרי – אני אימא לשלושה ועוד אחד.

לפני – הייתי אימא רגילה

אחרי – אני אם שכולה.

לפני – הייתי אחראית לכל מה שקורה לי

אחרי – השכול אשם במה שלא בסדר אצלי.

לפני – לא חשבתי אם אני יודעת לשמוח

אחרי – מודעת לכך שאינני יכולה לשמוח

לפני – אהבתי לרקוד, לשיר

אחרי – יד נעלמה תופסת אותי, לא מאפשרת לי לרקוד,

והשירים – פותחים מיד את ים הדמעות.

לא זוכרת מה עשיתי בשבתות לפני

אחרי – מבלה איתך כל שבת.

זמן האיכות שלנו.


יושבת מוקפת בין מצבות לבנות

באופק – ברושים מזדקרים

חומה בצורה

של חיים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

ח"י שנים עם רז – אבל אחרת

ילד רז שלי, ח"י שנים שאני מגדלת ילד מת, והריון הַיָּגוֹן קשה מִנְּשׂוֹא! אז אני שומרת על עצמי. שָׂמָה סֶלַע עַל רֶחֶם הַכְּאֵב, כדי לא להרגיש את עוצמת ה"אין". גומעת את מרחק השנים, מחליקה על הקילומטרים

17 שנים איתך – אבל אחרת

17 שנים אני חיה עם מותך. 17 שנים מגדלת ילד מת, ואתה גדל בתוכי ואין בי מקום להכיל את כל היגון של מותך! עשרה חודשים נשאתי אותך ברחמי, 17 שנים אני נושאת אותך בתוכי ומותך כל כך גדול בי שצר גופי להכיל! אז

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל