top of page

במערבולת הזמנים

לפני ואחרי.....


לא זוכרת מה היה לפנֵי

זוכרת רק אחרֵי.

לפני – הייתי אם לארבעה ילדים.

אחרי – אני אימא לשלושה ועוד אחד.

לפני – הייתי אימא רגילה

אחרי – אני אם שכולה.

לפני – הייתי אחראית לכל מה שקורה לי

אחרי – השכול אשם במה שלא בסדר אצלי.

לפני – לא חשבתי אם אני יודעת לשמוח

אחרי – מודעת לכך שאינני יכולה לשמוח

לפני – אהבתי לרקוד, לשיר

אחרי – יד נעלמה תופסת אותי, לא מאפשרת לי לרקוד,

והשירים – פותחים מיד את ים הדמעות.

לא זוכרת מה עשיתי בשבתות לפני

אחרי – מבלה איתך כל שבת.

זמן האיכות שלנו.


יושבת מוקפת בין מצבות לבנות

באופק – ברושים מזדקרים

חומה בצורה

של חיים.


פוסטים אחרונים

הצג הכול
24 שנים עם רז אבל אחרת

ילד שלי, מחפשת את המילים הנכונות לאזכרז. מה אומרים באזכרה? מה מספרים אחרי 24 שנים? לא ממש תופסת את מהות הזמן בתוך השכול זה כל הזמן אותו דבר: אין.אין. אין. אין לי אותך! אבל בכל זאת אני יושבת ומדברת אית

 
 
 
הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע...

 
 
 
הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא...

 
 
 

תגובות


אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל

  • Facebook
  • YouTube
bottom of page