בעיתות של מצוקה - שני רון

אני רק רציתי להגיד שביום שאופיר התקשר ואמר שרז נהרג, אז אמרתי: "OK, מתי ההלוויה" הוא שאל אותי אם באמת אגיע. והגעתי, ופגשתי שם המון אנשים שאני לא מכירה.

כמו שמיכל אמרה בעיתון של נוער לנוער: "בעיתות של מצוקה נוער לנוער מתאחדים ביחד" אבל אז דיברתי עם אנשים ולא בעניין של נוער לנוער, באמת כולם אהבו את רז.

דיברתי עם אנשים, לא כולם היו מנוער לנוער אבל לכל אחד יש סיפור ממנו וחיוך ממנו וזיכרון ואיך הוא השפיע על החיים שלו.




ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001

פוסטים אחרונים

הצג הכול

20 זה המספר הזה שכולנו חששנו מהיום שיגיע. 20 זו השנה הזאת, שבה מספר השנים שאינך - גדול ממספר השנים שהיית. וכמה דברים קרו ב=20 שנה. דברים כמו פייסבוק, ויקיפדיה, ווייז, וואטסאפ, כיפת ברזל, ריצוף גנום וע

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז