top of page
אורה לפר מינץ

הזמן שלי

הזמן שלי

מקיפה עצמי בשעונים הם צועדים את הזמן שעמד מלכת. הם בוכים את הדקות שאתה אינך. ואני - כל הזמן על-יד. השעונים ממשיכים ללכת ואני עומדת. הזמן נעצר אצלי ביום שישי ב – 2 בנובמבר 2001 והתחיל זמן חדש. אחר. לכם יש זמן שונה שכל הזמן הולך.

זמן חדש

דעי בקצב העולם להתרגש, גם בפגמים הקטנים. תתמלאי קסם ילדותי חושני.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע...

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא...

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!"...

Comments


bottom of page