"הזמן שעבר..."אלישי אדרעי (גדוד 12, גולני)

הזמן שעבר לא גרע כהוא זה מהזיכרון שלי מרז. חשוב לי להביע את הזכרונות ואת הרושם שנוצר מהכרותי את רז, רק בגלל העובדה שלא זוכים כל יום להיפגש עם אדם שכמותו. פגשתי את רז בפעם הראשונה בקורס מ"כים. כשהדבר הראשון שנתקלתי בו היה החיוך. לא הייתי מהחברים הכי טובים שלו, דבר שלא הפריע לרז להתייחס אלי כמו לחבר הכי טוב, יחס שהתבטא בדברים קטנים, אך בשבילי אלו דברים גדולים. אמירת בוקר טוב בפנים מחייכות, רצון לעזור בכל מה שרק אפשר, מוסר פנימי מאד עמוק שהתבטא בעזרה לזולת והידיעה הכ"כ ברורה שכשצריך – אז אפשר לפנות אליו. יצא לי לדבר עם רז כמה פעמים, שיחות חולין. אך משיחות אלו אתה מבין מי הבן אדם שעומד מולך – אדם ישר, אדם צנוע, פשוט, שמספיק לדבר איתו 2 דקות בשביל להבין שטוּב הלב אצלו זה בסיס למעשים. אדם חכם, חברותי, מצטיין – לא רק בקורס, אלא בחיים. היה די ברור שאת רז אנחנו עוד נראה בקורס קצינים. ההשקעה, המוטיבציה, האמונה בצדקת הדרך, הידיעה שהשרות בצבא הוא אידיאל, ולא סתם 3 שנים שצריך לסיים אותם. ההכרה הברורה שהיתה לו, שלהיות בצבא זה חשוב, ואם הצבא צריך קצינים – אז הולכים, ולא שואלים שאלות. אדם מוסרי עם דרך ארץ שאפשר רק ללמוד ממנו, וזה גם בלי להכיר אותו הרבה זמן. רז לא היה פרטי, רז היה כללי, היה אכפת לו מהכלל, מהסובב אותו, ולא מעצמו. אם רוצים ואם לא רוצים התכונות האלו הן מיוחדות, ונוסף לכך הן גם מקרינות על הסביבה. אני נמצא עכשיו בקורס קצינים, ואני מוצא את עצמי מנסה לאמץ חלק מהתכונות של רז בידיעה שאם אצליח, אהיה אדם יותר טוב, קצין יותר טוב. אני יכול להגיד בלי שום היסוס, שהיתה לי זכות – אני הכרתי את רז...... אלישי אדרעי גדוד 12 גולני מצפה נטופה