הַחַג כְּבָר הִתְחַלֵּף

כְּשֶׁתְּצַלְצֵל בִּתִּי עוֹד מְעַט

וְתִשְׁאַל עִם קַמְצוּץ דְּאָגָה

"אִמָּא, אֵיךְ אַתְּ?"

אוּכַל לוֹמָר לָהּ בְּפֶה מַרְגִּיעַ:

"אֲנִי בְּסֵדֶר"

וְאֶלְחַש לְעַצְמִי

שֶׁגּוּפִי כְּבָר אֵינֶנּוּ רַק

בְּאֵר שֶׁל דְּמָעוֹת,

וַאֲנִי מִתְבּוֹנֶנֶת בְּחוֹמוֹת הָעֶצֶב שֶׁבִּי,

וַעֲדַיִּין צְרִיכָה מַכְשִׁיר מְיֻחָד

לִיצוֹר סֶדֶק

לַשִּׂמְחָה,

אֲבָל אֲנִי "כְּבָר בְּסֵדֶר"

הַגּוּף מַתְחִיל לְפַנּוֹת מָקוֹם

לַחַג הָאַחֵר.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

ח"י שנים עם רז – אבל אחרת

ילד רז שלי, ח"י שנים שאני מגדלת ילד מת, והריון הַיָּגוֹן קשה מִנְּשׂוֹא! אז אני שומרת על עצמי. שָׂמָה סֶלַע עַל רֶחֶם הַכְּאֵב, כדי לא להרגיש את עוצמת ה"אין". גומעת את מרחק השנים, מחליקה על הקילומטרים

17 שנים איתך – אבל אחרת

17 שנים אני חיה עם מותך. 17 שנים מגדלת ילד מת, ואתה גדל בתוכי ואין בי מקום להכיל את כל היגון של מותך! עשרה חודשים נשאתי אותך ברחמי, 17 שנים אני נושאת אותך בתוכי ומותך כל כך גדול בי שצר גופי להכיל! אז

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל