זכרונות מרז ז"ל - אסממאו סהלו

רז ואני היינו באותה פלוגה, אני מחלקה 3 והוא מחלקה 2 לפי מה שאני זוכר. רז היה אחד האנשים שהתחברתי אליהם מהר מאוד למרות שלא היינו באותה מחלקה. בד"כ נוצרים חברויות בתוך המחלקה, אבל רז היה כל כך נחמד ומיוחד שכל הפלוגה הכירה אותו כבר בתחילת השירות .הוא תמיד היה קם ראשון בבוקר ומעיר את כולם. בבוקר היה לו מרץ שאני לא מבין מאיפה הוא שאב את הכוחות האלה, והוא הדביק את כולנו באנרגיות שלו. אני זוכר שהמפקדים היו שואלים מי רוצה להתנדב בלי להגיד מה המשימה ורז היה הראשון שמרים את היד. מאז שהכרתי אותו היה לי ברור שהוא יהיה מפקד. הוא היה אדם הגון ומוסרי תמיד ניראה שליו ורגוע ומאוד חכם. למיטב זכרוני הוא יצא לקורס מכ"ים בסבב הראשון של הפלוגה, אני יצאתי אחרי סוף מסלול.

נפגשנו שוב אחרי קורס מכי"ם שנינו היינו מפקדים באותה פלוגת טירונים. באותה תקופה המצב הביטחוני היה מאוד קשה, יצאה הוראה לעשות מחסום פתע באיזה ציר ליד הכפר עין יברוד שקרוב לבית אל. אני יחד עם החיילים שלי נסענו עם הג'יפ לקראת הערב והתחלנו את המשימה. הפקודה היא לעשות המחסום מרגע החשיכה ועד אור ראשון של הבוקר למחרת. הציר היה מאוד חשוך מכל הכיוונים, מסביב ראינו עצים והרבה ירוק. שנכנסים אל תוך החשיכה יש שקט מוחלט ועלו לי המון מחשבות מה לעשות עם תהיה התקלות, והחיילים כמובן תודרכו. אבל כל הזמן הציקה לי הדילמה, איך אני אראה את מי שבתוך הרכב שמגיע מולי בחושך הזה? וכך התנהלנו עד יום חמישי, ביום הזה הייתי צריך לצאת לבית, ורז הגיע עם החיילים שלו, כמובן בזמן, להחליף אותנו. עשינו חפיפה התחבקנו ונסענו למוצב. למחרת יום שישי בארוחת שישי אני מקבל טלפון שרז נהרג. באותו רגע קפאתי במקום, לא המשכתי לאכול ,אמא שלי שאלה אותי מה קרה? סיפרתי לה בקצרה, כי לא יכולתי לדבר. כל הלילה לא ישנתי. למחרת, דיברתי עם חברים מהפלוגה להבין מה קרה, וכל היום לא יצאתי מהחדר, המחשבות על רז, על מה שקרה שם? איך זה קרה? לא הרפו ממני. המחשבות על איזה אדם מבריק וחכם צה"ל הפסיד. מאז כל שנה אני חושב על רז בעיקר ביום הזיכרון, או שיש אירוע ביטחוני שיש בו חללים.

משפחת מינץ היקרים חיבוק ענק ממני.

יהי זיכרו ברוך!

מאת: אסממאו סהלו מרץ 00, דוכיפת