top of page
אורה לפר מינץ

חליפת מילים

היו לי מילים בחליפות עצובות,

אך הן נעלמו

ונשארתי ערומה

עומדת מול ארון האותיות

מחפשת ותוהה

מה לבחור:

אני או אתה?

יגון או תמונות?

מה תלבש היום

אם שכולה?

מחפשת בראשי את הבגד ההוא –

אהבתי אותו

כיצד נפרם ונעלם?

13.4.2013


מתחברת אליך דרך האותיות

אתה נושם את המילים

שלי,

אוסף מחשבות

לא מחוברות,

מחזיר לי מגירה מסודרת

של תובנות.



להיות איתך זו

זרימה

של מילים,

של רעיונות,

של מחשבות,

של תקוות,

והתעלמות מידיעה שאין תקווה

שתקום ותבוא ותהיה

ואשמע קולך:

"די, אמא, שחררי!"

פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע...

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא...

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!"...

Bình luận


bottom of page