top of page

יום הולדת לילד מת

ילד יומולדת שלי.

לא חיבקתי אותך, לא עצרתי לדבר איתך

ידעתי רק שאתה – אינך.

ניסיתי לצייר במילים

את התחושה שבלב,

אבל לא היה רֶצֶף

שֶׁתָּאַם את מלוא הכאב.

הכול היה כל כך דל, חיוור,

אפילו הייתי אומרת: שחוק.

ואני חיפשתי מילה מיוחדת

אחת בודדה

לתאר את ליבה

של אם שכולה.


וחשבתי על לב שותת דם

ועננה שחורה שהולכת לכול מקום,

ובור עצום וגדול,

ורֶחֶם שהיא בְּאֵר של דמעות,

ומחנק קבוע בגרון,

ודמעה שתקועה ואיננה יורדת,

וחשבתי אולי על סתם "אין"

וזה לא היה גדול ומספיק חזק

ובחרתי לבסוף בשתי מילים

נוראות מכולן:

"הוא היה".


פוסטים אחרונים

הצג הכול

הרהורז כשהלב צר מלהכיל

די! מספיק זמן אתה חלל! הגיע הזמן שתחזור! כבר אין לי כוח להיות אם שכולה. מה זו החופשה הגדולה שלקחת מאיתנו? אתה לא רואה כמה  אתה חסר? באמצע ארוחת הבוקר התחילו פתאום לרדת דמעות. זה נראה לך הגיוני? ככה אמ

הרהורז של ערב יום הולדת

173 ימים ולמי יחגגו יום הולדת? לֹא הֵבַנְתִּי נָכוֹן אֶת הַסִּימָנִים. זֶה לֹא בִּרְכַת "חַג שָמֵחַ" שֶעוֹרְרָה אֶת כַּעֲסִי, זֶה לֹא הַחַג שֶׁחָרַךְ אֶת בִּשְׂרֵי וְהִסְעִיר אֶת נֶפְשִי זֶה הַתַּאֲרִ

22 שנים

י"ז במרחשוון תשפ"ד 1.11.23 ילד רז שלי, 22 שנים אני צועדת יד ביד עם דמותך, כמציגה אותך לרואים ומכריזה במילה הכתובה: "תכירו, זה הילד שלי!" שומרת עליך חזק בעולמי כי לא יכולתי לשמור עליך אז, לפני 22 שנים.

Yorumlar


bottom of page