יום הולדת 20 בלעדיך

עוד לפני שיצאת, רז יקירי, לאויר העולם לפני 20 שנה, ניצלתי אירועים משפחתיים, כדי לשאת ברכה, בחרוז ומילה נכונה. בניסוח לעיתים מתפלפל ומתפתל, נהגתי לברך, להתפלל ולאחל, ופה ושם לא מתבייש ולא בוחל, בציפייה אפילו למעט עזרה מהאל. גם הפעם, למרות הנסיבות והכאב המתגלגל, שרק הולך וגדל, גם הפעם, רז יקר מפז, סיכמנו אמך ואני שלא נחרוג מההרגל. הרי הוכחות יש למכביר ונזכיר לשם דוגמא את המנהג השכיח בארצנו לציין את יום הולדתם של גדולי האומה, שפיזית אולי לא כאן, אבל מורשתם מורגשת היטב על כל שעל אדמה, בדיוק כמוך, ילד-איש עם לב ענק, התחשבות באחר, הומור וחכמה. כן רז יקירנו, כזה היית ותישאר עבור משפחתך וחבריך, גם אם רוח בן אנוש כבר אינה נושבת באפיך. אחרי 19 שנים, וקצת יותר משבעה חדשים שזכינו מטובך, לנצח נברך על המתנה שקיבלנו ביום הולדתך: אותך. ולכן בדיוק במועד יום הברכה,

זר פרחים אדומים (כצבע קבוצתך), עטור בסרט: "במלאת לך 20, באהבה מאבא",

הנחתי הבוקר על קברך. וערב חג הפסח, חג המשפחה,

נרים כולנו כוסית לכבודך, וסליחה ילדי, שנאלצתי להשמיט את האיחול "לחייך",

מנוסח הברכה. בגעגוע ואהבה, אבא (הוקרא לראשונה, בליל סדר פסח תשס"ב)