יום הולדת 20 בלעדיך

עוד לפני שיצאת, רז יקירי, לאויר העולם לפני 20 שנה, ניצלתי אירועים משפחתיים, כדי לשאת ברכה, בחרוז ומילה נכונה. בניסוח לעיתים מתפלפל ומתפתל, נהגתי לברך, להתפלל ולאחל, ופה ושם לא מתבייש ולא בוחל, בציפייה אפילו למעט עזרה מהאל. גם הפעם, למרות הנסיבות והכאב המתגלגל, שרק הולך וגדל, גם הפעם, רז יקר מפז, סיכמנו אמך ואני שלא נחרוג מההרגל. הרי הוכחות יש למכביר ונזכיר לשם דוגמא את המנהג השכיח בארצנו לציין את יום הולדתם של גדולי האומה, שפיזית אולי לא כאן, אבל מורשתם מורגשת היטב על כל שעל אדמה, בדיוק כמוך, ילד-איש עם לב ענק, התחשבות באחר, הומור וחכמה. כן רז יקירנו, כזה היית ותישאר עבור משפחתך וחבריך, גם אם רוח בן אנוש כבר אינה נושבת באפיך. אחרי 19 שנים, וקצת יותר משבעה חדשים שזכינו מטובך, לנצח נברך על המתנה שקיבלנו ביום הולדתך: אותך. ולכן בדיוק במועד יום הברכה,

זר פרחים אדומים (כצבע קבוצתך), עטור בסרט: "במלאת לך 20, באהבה מאבא",

הנחתי הבוקר על קברך. וערב חג הפסח, חג המשפחה,

נרים כולנו כוסית לכבודך, וסליחה ילדי, שנאלצתי להשמיט את האיחול "לחייך",

מנוסח הברכה. בגעגוע ואהבה, אבא (הוקרא לראשונה, בליל סדר פסח תשס"ב)

פוסטים אחרונים

הצג הכול

אז איך זה מרגיש 20 שנה? התשובה כמו תמיד בפרטים הקטנים. למשל: להמשיך לשבת לידך כנהג מלווה ולהזהיר אותך לא להתקרב לרכב שאתה עוקף כי לא זכית לנהוג מספיק והנהיגה שלך היתה זקוקה לשיפור קל... למשל: להביט בך

יז' במרחשוון, יז' שנים. אזכרז. איך רז הזמן. בנקודות זמן שונות בשנה רצים לי בראש כל כך הרבה סרטים, על אילו ואיך. אבל כמי שבאמת בחר בחיים, אני משאיר את הסרטים לזמן הפנוי המועט שלי. זו המשבצת שלהם. יז' ש

לפעמים אני רוצה שמישהו יעיר אותי ויגיד לי שאני חי בסרט. ידוע שלוח השנה מתחיל ונגמר בראש השנה. אבל תארו לכם מין גרף משונה, שהולך ומתפתל במראות הזמן, למעלה, למטה, הצידה וקדימה. לי יש לוח שנה שונה שמתחיל