ילד - אורית סופר מינץ

בכל יום אני עוברת ליד החדר של אבא

ונזכרת בך ילד

בכל פעם עולה לי דמעה בקצה העין - ילד

החצי חיוך שלך - ילד

החיבוק והנשיקה שלך בכל פעם שנפגשנו - ילד

הצלצול האחרון שלך, כשהופעל תל-אביב ניצחה את צ'לסי - ילד

הד"ש ששלחתי לך בסיום קורס המ"כים ב"קולה של אמא" בגלי צה"ל - ילד

עמרי מתגייס בעוד פחות משנה והעיניים שלך אומרות לו שם למעלה: "תתגייס לקרבי" - ילד

נזכרת במילותיך: "בכל פעם שאבא יציק לך, תגידי לי" - ילד

שנה וחצי עברה ואתה פה חסר לי - ילד

ילד אהוב של אשה שאוהבת את אביך - ילד

אורית מנשקת, מתגעגעת ולא נפרדת - ילד


28.02.2003

פוסטים אחרונים

הצג הכול

20 זה המספר הזה שכולנו חששנו מהיום שיגיע. 20 זו השנה הזאת, שבה מספר השנים שאינך - גדול ממספר השנים שהיית. וכמה דברים קרו ב=20 שנה. דברים כמו פייסבוק, ויקיפדיה, ווייז, וואטסאפ, כיפת ברזל, ריצוף גנום וע

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז