יש לי בקשה אחת - חיים חן

את רז אני הכרתי, דרך נוער לנוער.

אני הייתי מדריך ובאה לי קבוצה, מאוד מגובשת. ועכשיו אני כבר רואה ויודע שהם גובשו עוד יותר. כל אחד בפני עצמו כאדם וגם כקבוצה.

אני תמיד, לא משנה את מי אני פוגש ברחוב שואל: "מה שְלום זה?, מה שְלום זה?" אתם תמיד מקושרים ותמיד ביחד. זה נורא עשה לי טוב.

ויש לי פשוט בקשה אחת, שכולנו עכשיו, כל אחד בפנים, יעצום ככה עיניים, שיציין לעצמו את הזיכרון הממשי ביותר שיש לו של רז בתוכו, שמח, של רז כמו שאנחנו מכירים אותו. ולהרגיש שוב פעם את אותו רגע.


ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001

פוסטים אחרונים

הצג הכול

זיכרון במרחק הזמן - ברק לפר

לא פעם מצאתי את עצמי מתחיל לכתוב. מכתב לרז, זכרון על רז, אבל בכל פעם שהתחלתי לרשום, באותה המהירות בה הגיעה היוזמה, כך גם השתלט איזשהו דחף לא משביר לגנוז. הוא מת הרי... זה מטופש לדבר איתו. במסע הישראלי

יום הזיכרון בזום - טלי

אז אחרי כמעט 19 שנים שהתרגלנו לדבר ביום הזה אל קבר, השנה גם הקברים מקשיבים Online. כנראה שבכל דבר אפשר למצוא משהו חדש, כשהמציאות מחייבת. מידי פעם מנסה לחשוב מה היית אומר. מה היית אומר על התקופה הזאת,

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל