יש לי בקשה אחת - חיים חן

את רז אני הכרתי, דרך נוער לנוער.

אני הייתי מדריך ובאה לי קבוצה, מאוד מגובשת. ועכשיו אני כבר רואה ויודע שהם גובשו עוד יותר. כל אחד בפני עצמו כאדם וגם כקבוצה.

אני תמיד, לא משנה את מי אני פוגש ברחוב שואל: "מה שְלום זה?, מה שְלום זה?" אתם תמיד מקושרים ותמיד ביחד. זה נורא עשה לי טוב.

ויש לי פשוט בקשה אחת, שכולנו עכשיו, כל אחד בפנים, יעצום ככה עיניים, שיציין לעצמו את הזיכרון הממשי ביותר שיש לו של רז בתוכו, שמח, של רז כמו שאנחנו מכירים אותו. ולהרגיש שוב פעם את אותו רגע.


ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001

פוסטים אחרונים

הצג הכול

רז היקר, יום הזיכרון 2018 - טקס בשגרירות בברלין שבו אני מספר עליך בעברית ואנגלית ומנסה להסביר לעובדים הגרמנים (שזה גם ככה הזוי...) למה אנחנו עצובים ביום הזה. יום הזיכרון 2019, אני יושב על ספסל ברחוב ר

20 זה המספר הזה שכולנו חששנו מהיום שיגיע. 20 זו השנה הזאת, שבה מספר השנים שאינך - גדול ממספר השנים שהיית. וכמה דברים קרו ב=20 שנה. דברים כמו פייסבוק, ויקיפדיה, ווייז, וואטסאפ, כיפת ברזל, ריצוף גנום וע