יש כל כך הרבה מחשבות - ליאור רובינשטיין

מאז שזה קרה, יש כל כך הרבה מחשבות מבולבלות שעוברות לי בראש.

עד שהצלחתי לכתוב איזה משהו.

אין, להגיד כמה רז טוב, חכם, יפה, נפלא וצנוע,

פשוט אין מספיק מילים בעולם בשפה של בני אדם יודעים לדבר שיכולים לתאר בצורה טובה מספיק כדי שלא תגמד את האמת.

כל המילים בעולם מתגמדות לעומת היישות המלאכית שאנחנו קוראים לה - רז.

לא עבר זמן רב מאז נורה אותו צרור יריות שהרג,

אבל כמו שגיא אמר, הנשמה שלו, הטהורה, השלמה ותמימה תישאר כפי שהיתה.

וזה נכון. צרור היריות לא פגע בנשמה הטהורה שלו,

אבל הוא שינה את עולמם של כל השמות, של כל אותם אנשים שרז נגע בהם,

כל אותם אנשים שזכו לכבוד הנשגב שרז יהיה חלק מהחיים שלהם.

אותו רגע לפני 36 ימים, חילק את החיים לשני חלקים:

החיים שלפני - שאפשר היה לגעת ולשמוע את הקול שלו;

לעומת החיים שאחרי - בהם אי אפשר להפסיק לחשוב עליו.

בימים שלפני, אם שמעו שיר חדש ברדיו, אפשר היה בסוף שבוע לשאול את רז אם הוא שמע אותו ומה הוא חושב עליו.

בימים שאחרי בהם כל שיר ברדיו שכל אחד מסוגל לשמוע אותו, רז לא הספיק לשמוע אותו.

בימים שלפני אפשר היה לראות משחק של הפועל ת"א נגד הפועל חיפה ולחכות לשיחה הבאה עם רז שישמיע הערות עוקצניות על הניצחון של הפועל ת"א שלו, או לרדת עליו, על ההפסד שלה.

בימים שאחרי, לראות את ההישגים של הפועל ת"א ולחשוב שרז נהנה לראות את זה מיציע הכבוד שלו שם למעלה. בחיים שאחרי אני מוצא את עצמי חושב, אני מוצא את עצמי קורא מכתב שרז היה כותב לנו שם למעלה:

"מה קורה איתכם, מה העיניינים? אתם יושבים לכם שם בעולם המושלם שלכם, עולם שכל כולו טוב, גן עדן ומסביבכם יש רק מלאכים. ואני יושב כאן בעולם הקר, מסריח והמלא מלחמות שלי. טוב אהה, רק זה הפוך."

הקטע הזה מביא אותי לנקודה שיש מעט מאוד אנשים בעולם הזה שראויים לחיות בעולם שבאמת באמת כולו טוב.

רז שייך לקבוצה המצומצמת והמכובדת של האנשים האלה. רז ראוי לכך בגלל האהבה הגדולה האינסופית שלו,

ראוי בגלל השאיפה הבלתי נגמרת שלכולם מסביבו יהיה רק טוב,

ראוי בגלל שלא משנה כמה עסוק או מוטרד הוא היה, כשדיברת איתו הוא נתן לך להדגיש הכי הכי חשוב בעולם,

הוא עשה כל מה שאפשר לתת לך הרגשה טובה כשהיית מדוכא, לזרוק בדיחה שנונה כדי להעלות חיוך על הפנים,

או לתת עצה טובה כשבאמת היית צריך.

רז ראוי לכך בגלל הרצון חסר הגבולות לתרום, לתת מעצמו למען כולם, למען הערכים הנעלים שבהם הוא האמין.

רז ראוי להגיע לעולם שכולו טוב פשוט רק בגלל שהוא – רז.

לסיום אני רוצה להגיד תודה, תודה לך רז, תודה על כל דקה וכל שניה, מתוך ה-10 שנים וחודשיים שניתנה לי הזכות הנפלאה להכיר אותך ולהיות חבר שלך.

כל כך הייתי גאה להיות חבר שלך. כל האנשים יודעים שתמיד הייתי מדבר עליו.

אני אשתדל להיות אדם טוב יותר, אדם טוב מספיק, כדי שיגיע היום אני אזכה להגיע עולם בו אתה נמצא כעת.

אני כל כך מתגעגע אליך.

אתה כל כך חסר.


ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.2001

פוסטים אחרונים

הצג הכול

זיכרון במרחק הזמן - ברק לפר

לא פעם מצאתי את עצמי מתחיל לכתוב. מכתב לרז, זכרון על רז, אבל בכל פעם שהתחלתי לרשום, באותה המהירות בה הגיעה היוזמה, כך גם השתלט איזשהו דחף לא משביר לגנוז. הוא מת הרי... זה מטופש לדבר איתו. במסע הישראלי

יום הזיכרון בזום - טלי

אז אחרי כמעט 19 שנים שהתרגלנו לדבר ביום הזה אל קבר, השנה גם הקברים מקשיבים Online. כנראה שבכל דבר אפשר למצוא משהו חדש, כשהמציאות מחייבת. מידי פעם מנסה לחשוב מה היית אומר. מה היית אומר על התקופה הזאת,

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל