נתתי לילדי חיים

נתתי לילדי חיים

והם נלקחו ממנו

ועכשיו אני יוצרת אותו

כל פעם מחדש

במילה הכתובה,

בזכרונות

בחוויות המשותפות

ויותר מכל

בחסרונו!


נתתי לילדי חיים

ודאגתי לו בחייו –

אמא שמלווה את ילדה בצעדיו

חרדה, גאה, תומכת, אוהבת, מנחה,

ומצפה מלאת תקווה.....


נתתי לילדי חיים

והוא בחר את מסלול חייו

נתתי לילדי חיים

והם נלקחו ממנו

ואני נמצאת במסלול במקומו.

כאבתי לרגעים את כאב לידתו

ואני כואבת כל החיים את כאב מותו.


נתתי לך חיים, רז יקר שלי

והם נלקחו ממך

ואתה חי בתוכי

כל רגע

כל דקה

כל שעה

ונברא מחדש המילה הכתובה.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

ח"י שנים עם רז – אבל אחרת

ילד רז שלי, ח"י שנים שאני מגדלת ילד מת, והריון הַיָּגוֹן קשה מִנְּשׂוֹא! אז אני שומרת על עצמי. שָׂמָה סֶלַע עַל רֶחֶם הַכְּאֵב, כדי לא להרגיש את עוצמת ה"אין". גומעת את מרחק השנים, מחליקה על הקילומטרים

17 שנים איתך – אבל אחרת

17 שנים אני חיה עם מותך. 17 שנים מגדלת ילד מת, ואתה גדל בתוכי ואין בי מקום להכיל את כל היגון של מותך! עשרה חודשים נשאתי אותך ברחמי, 17 שנים אני נושאת אותך בתוכי ומותך כל כך גדול בי שצר גופי להכיל! אז

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל