עשורז - אתך, אבל אחרת

ילד רז שלי,

עשור חלף מאז נפילתך, והשנה אני ממלאת את חובתי אליך כאם – לתת לך נוכחות נראית ולהביא אותך ואת מי שאתה לקהלים רבים.

אתה שם לב, ילד שלי, איך אני בוחרת את המילים? משדלת לדייק את עצמי, בהירה. לא רז סמוי. מנסה להביא רז גלוי.

בונה בתוכי את משמעות העשור. מרחק הזמן מנפילתך מאפשר לי נשימה לאורך זמן, נשימה מסודרת. מאפשר לי לראות את כל הדברים הנפלאים בעולמי שהביאה הסערה הגדולה שאיימה להטיבעני בתחילה.

נוכחותך המשפיעה, המופלאה, האירה לי דרך להתנהל איתך, לראות את עקבותיך בתוך עולמנו.

למדתי להקשיב לך מדבר בשקט בראשי

למדתי לפרש אותותיך בתוך העולם,

משתדלת להיות מחוייכת בתוכי לעולם, כמוך - מפויסת, כמוך להגיד "הכול בסדר" - האמת, זה לא תמיד מצליח, אבל אחרי הרגע הראשון אתה מבליח כקרן לייזר בראשי, ואני מתחברת לחשיבה המיטיבה שהבאת אלי.

פוסעת על החוף ואוספת תמונות וזיכרונות חיים שלך להגיש אותם שי לאלה שלמדו להכירך

רק אחרי נפילתך.

טוב, ילד, נפרדת ממך בעדינות, כהלכה,

שוב תודה לך שאתה בעולמי ומיטיב איתי

נשיקות

אימא


נ.ב


ילד שלי, היה לי חשוב שנצא מערב זה עם חיוך, עם מחשבה מה הרז הפרטי שלנו, לא רז מינץ, אלא הרז שאני, אנחנו, כולם עושים בעולם

אני מקווה שמשהו מזה הצליח לי...ולך.

וניפרד בשיר שהמלצת ליניב באחת ההזדמנויות

"כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר תבין הכול, תדע, לא תאמר מילה אחת כמו עמוד עשן תיעלם בתוך החדר משהו בך יאמר לך המשך בדרכך"

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מעת לעת, כבר זמן די ארוך, כל אימת שאני קורא את הפוסטים הכל-כך מיוחדים ויחודיים של אורה ושל יואב, חולפות בי מחשבות, או יותר נכון שיחות שלי עם רז. ולא, לא הכרתי אותו באופן אישי. למיטב זכרוני, את אורה פג

ילד רז שלי, 21 שנים! שנות מותך רבות יותר משנות חייך, חייך איתנו גדולים יותר ממותך! 21 שנים. אין לשנים שום משמעות בכל מה שקשור לתקופה שאתה לא איתנו. 21 שנים. דברים בעולמי משתנים, אני גרה עכשיו מול הים

ילד רז שלי, "מסכנה" הן פלטו בעוברן ליידי על השביל בהביטן אלי, האישה על האבן! "מסכנה"! סיננו. ואני הייתי כל כך עסוקה בחיזוק הכיתוב על האבן, בדאגה ליפות את חלקתך, בלשתף אותך בחיי, מרוכזת בפגישה איתך ובכ