עשורז - אתך, אבל אחרת

ילד רז שלי,

עשור חלף מאז נפילתך, והשנה אני ממלאת את חובתי אליך כאם – לתת לך נוכחות נראית ולהביא אותך ואת מי שאתה לקהלים רבים.

אתה שם לב, ילד שלי, איך אני בוחרת את המילים? משדלת לדייק את עצמי, בהירה. לא רז סמוי. מנסה להביא רז גלוי.

בונה בתוכי את משמעות העשור. מרחק הזמן מנפילתך מאפשר לי נשימה לאורך זמן, נשימה מסודרת. מאפשר לי לראות את כל הדברים הנפלאים בעולמי שהביאה הסערה הגדולה שאיימה להטיבעני בתחילה.

נוכחותך המשפיעה, המופלאה, האירה לי דרך להתנהל איתך, לראות את עקבותיך בתוך עולמנו.

למדתי להקשיב לך מדבר בשקט בראשי

למדתי לפרש אותותיך בתוך העולם,

משתדלת להיות מחוייכת בתוכי לעולם, כמוך - מפויסת, כמוך להגיד "הכול בסדר" - האמת, זה לא תמיד מצליח, אבל אחרי הרגע הראשון אתה מבליח כקרן לייזר בראשי, ואני מתחברת לחשיבה המיטיבה שהבאת אלי.

פוסעת על החוף ואוספת תמונות וזיכרונות חיים שלך להגיש אותם שי לאלה שלמדו להכירך

רק אחרי נפילתך.

טוב, ילד, נפרדת ממך בעדינות, כהלכה,

שוב תודה לך שאתה בעולמי ומיטיב איתי

נשיקות

אימא


נ.ב


ילד שלי, היה לי חשוב שנצא מערב זה עם חיוך, עם מחשבה מה הרז הפרטי שלנו, לא רז מינץ, אלא הרז שאני, אנחנו, כולם עושים בעולם