עשורז - אתך, אבל אחרת

ילד רז שלי,

עשור חלף מאז נפילתך, והשנה אני ממלאת את חובתי אליך כאם – לתת לך נוכחות נראית ולהביא אותך ואת מי שאתה לקהלים רבים.

אתה שם לב, ילד שלי, איך אני בוחרת את המילים? משדלת לדייק את עצמי, בהירה. לא רז סמוי. מנסה להביא רז גלוי.

בונה בתוכי את משמעות העשור. מרחק הזמן מנפילתך מאפשר לי נשימה לאורך זמן, נשימה מסודרת. מאפשר לי לראות את כל הדברים הנפלאים בעולמי שהביאה הסערה הגדולה שאיימה להטיבעני בתחילה.

נוכחותך המשפיעה, המופלאה, האירה לי דרך להתנהל איתך, לראות את עקבותיך בתוך עולמנו.

למדתי להקשיב לך מדבר בשקט בראשי

למדתי לפרש אותותיך בתוך העולם,

משתדלת להיות מחוייכת בתוכי לעולם, כמוך - מפויסת, כמוך להגיד "הכול בסדר" - האמת, זה לא תמיד מצליח, אבל אחרי הרגע הראשון אתה מבליח כקרן לייזר בראשי, ואני מתחברת לחשיבה המיטיבה שהבאת אלי.

פוסעת על החוף ואוספת תמונות וזיכרונות חיים שלך להגיש אותם שי לאלה שלמדו להכירך

רק אחרי נפילתך.

טוב, ילד, נפרדת ממך בעדינות, כהלכה,

שוב תודה לך שאתה בעולמי ומיטיב איתי

נשיקות

אימא


נ.ב


ילד שלי, היה לי חשוב שנצא מערב זה עם חיוך, עם מחשבה מה הרז הפרטי שלנו, לא רז מינץ, אלא הרז שאני, אנחנו, כולם עושים בעולם

אני מקווה שמשהו מזה הצליח לי...ולך.

וניפרד בשיר שהמלצת ליניב באחת ההזדמנויות

"כמו עמוד ענן, כך תלך לפני העדר תבין הכול, תדע, לא תאמר מילה אחת כמו עמוד עשן תיעלם בתוך החדר משהו בך יאמר לך המשך בדרכך"

פוסטים אחרונים

הצג הכול

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

ח"י שנים עם רז – אבל אחרת

ילד רז שלי, ח"י שנים שאני מגדלת ילד מת, והריון הַיָּגוֹן קשה מִנְּשׂוֹא! אז אני שומרת על עצמי. שָׂמָה סֶלַע עַל רֶחֶם הַכְּאֵב, כדי לא להרגיש את עוצמת ה"אין". גומעת את מרחק השנים, מחליקה על הקילומטרים

17 שנים איתך – אבל אחרת

17 שנים אני חיה עם מותך. 17 שנים מגדלת ילד מת, ואתה גדל בתוכי ואין בי מקום להכיל את כל היגון של מותך! עשרה חודשים נשאתי אותך ברחמי, 17 שנים אני נושאת אותך בתוכי ומותך כל כך גדול בי שצר גופי להכיל! אז

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל