אני יכולה לספר שוב - אורלי קורמן גל

רז

אני יכולה לספר שוב איך קיבלתי את הבשורה

אני יכולה לספר שוב איך התקשרתי למפקד שלי מבולבלת, גם אני הייתי בת 19 וביקשתי לאחר/ חופש בראשון כדי להגיע ללוויה

אני יכולה לספר שוב איך הרגשתי כשהגעתי לפתח הבית שלך לאוטובוס, את ההמולה, הבכי, הבילבול

אני יכולה לספר שוב על כמות אדירה של אנשים מכל הארץ שגדשה את בית העלמין צור שלום שבאו להיפרד ממך, את השיר שאחיך שר לך- מילים שונות לילד מזדקן של כוורת- עד היום צורם לי לשמוע את המקור, את זה שאני ניסיתי לא לבכות כי הרגשתי לא נעים.... לא הייתי משפחה, לא חברה קרובה, רק שיכבה מתחתייך ולא ידעתי עלייך דבר חוץ משמך

אני יכולה לספר שוב איך היה לשבת אצלך בבית אחכ ולשמוע דברים

אני יכולה לספר שוב איך כל שנה אני מגיעה לטקס במוצקין רק כדי לשמוע שקוראים בשמך

אני אספר שמדי פעם אני מתלבטת אם ללכת לטקס בבית הספר שלך או לטקס בבית ספר בקריית ים רק כדי לשמוע את שמך או את שמו של מאור (בחור אחר שהיכרתי) רק כדי לראות איפה גדלתם, לשמוע דברים אחרים

ואני אספר שכל פעם שאני בקריות ואני עוברת ברחוב אהרון אני חושבת עלייך.... כנראה שלעולם לא אפסיק

יהיה זיכרך ברוך

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מכתב לרז - ניצן

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז

מכירים אבל אחרת - דביר לפר

2.11.2001 – האמת היא שלא זכרתי כל כך את התאריך, אבל את אותה שיחת הטלפון הגורלית אני לא אשכח. מה כבר יכול לזכור ילד בן 6 מאותו בן דוד שלא הספיק להכיר? איך היה נראה הקשר בינינו? אולי בכלל לא היינו מדברי