רז - חבר, ידיד - אפרת בן יצחק

חשבתי לכתוב כמה מילים על החבר, על הידיד, רז שיצא לי להכיר.

אז נכון, לא הייתי החברה הכי קרובה לרז,

אבל בכל זאת יצא לי לחלוק איתו המון דברים אישיים, סיפורים, חוויות של נוער לנוער וגם כאלה שמחוצה להם.

את רז יצא לי להכיר בנוער לנוער,

הימים שהיה לו קוקו ארוך ושיער חלק.

הוא ויניב הסבירו לי מה זה בכלל נוער לנוער וכמה חשוב להיות בו,

ואני השתכנעתי ורצתי להנהגה שבסופה נבחרתי להיות אחראית.

מאותו רגע הכרתי את רז יותר לעומק.

זכורים לי אותם הרגעים שלאף אחד לא היה כח לדון על ענייני החודש בסניף,

ואז היינו צוחקים ושרים, ואיך רז היה מציע לשיר רק שירי כוורת.

בשלב מסוים ואין לי מושג מאיפה זה הגיע, קראנו אני ורז אחד בעל ואישה.

הוא קרא לי כל הזמן 'אשתי, אשתי', ואני הייתי משגעת אותו לפעמים.

אחר כך שנה לאחר מכן, היו שוב בחירות לסניף ואני נבחרתי במקומו להיות המבקרת.

יש מנהג שבו אחראי תפקיד יוצא הולך לקנות מתנה לזה שנכנס.

רז קנה לי קפיץ וקטורת בריח של יסמין, כי יסמין נכנסה לתפקיד להיות יו"ר הסניף.

רז עזר לי רבות בתפקיד, הוא ישב איתי איך לכתוב דו"ח בשעה שאני רק חשבתי מדוע בכלל נבחרתי לתפקיד הזה.

לרז היה סבלנות, ולא רק בלהסביר לי, אלא גם בלהושיב אותי על הכיסא כי אני הייתי היפראקטיבית.

בסופו של עניין ביצעתי את התפקיד אך ורק בעזרתו של רז.

אני לא אשכח גם את היום שהוא הסתפר ואז ראיתי אותו לראשונה בקוצים.

הסתכלתי עליו באופן שונה כאילו עומד מולי רז חדש. רז עם הקוקו היה ילד, ועכשיו עומד מולי רז הבוגר, רז שלא רחוק ממנו הזמן להתגייס.

בסוף הגיע הזמן לנטוש את הקן, ואני רק לעיתים רחוקות הייתי מדברת איתו בטלפון.

לפעמים שלא היה לי כח לצאת, אז יניב היה מתקשר ואומר: 'תבואי, תבואי רז נמצא, אז תבואי',

אני, שאהבתי כל כך את רז, ופשוט יניב היה קונה אותי בכך, הייתי פשוט באה ולא חושבת פעמיים.


באותו יום שישי המקולל, כאשר מעיין התקשרה והודיעה לי את הבשורה המרה, לא האמנתי. התקשרתי במיידית ליניב ולאחר שאישר את הידיעה, הרגשתי שהלב שלי נקרע. פשוט לא האמנתי איך אפשר לקחת דווקא אדם כזה, ילד, אוהב את החיים וצוחק גם שהכל מתייאשים.

בקיצור במילה אחת שתסכם אותו: 'רז, רז, אתה מלאך'.


אני רוצה לסיים בדבר האחרון שרז כתב לי במעגל הבוגרים:

"לאפרת הכפרה, אשתי לשעבר אני מת עלייך, את אחלה מבקרת ובכל מקרה, בשעה כזאת אני לא זוכר הרבה שמות עצם, אז רק אכתוב לך שלא אשכח אותך הרבה זמן. מקווה מאוד שדרכנו לא ייפרדו, באהבה אינסוף, רז מינץ".


אז רז, כנראה שדרכנו לא נפרדו אלא הופרדו, ולמרות זאת, אני לא אשכח אותך. לא אותך ולא את זיכרונותיי. אני מקווה ששומרים עליך למעלה, ושאתה שומר על משפחתך ועלינו, באהבה אינסופית,


אשתך,

אפרת בן-יצחק.


ערב הנצחה, נוער לנוער, 6.12.02

פוסטים אחרונים

הצג הכול

מכתב לרז - ניצן

אני זוכרת איך הכל התחיל... זה היה מסוג הרגעים האלה שכל העולם שלך משתנה ופתאום נראה אחרת. עד לאותה נקודה היית פשוט רז, אחד מהחבורה, חבר ילדות, אח גדול, אבל ברגע אחד, בטיול שעשינו עם שרי כץ, היא פתאום ז

מכירים אבל אחרת - דביר לפר

2.11.2001 – האמת היא שלא זכרתי כל כך את התאריך, אבל את אותה שיחת הטלפון הגורלית אני לא אשכח. מה כבר יכול לזכור ילד בן 6 מאותו בן דוד שלא הספיק להכיר? איך היה נראה הקשר בינינו? אולי בכלל לא היינו מדברי

דרך עיניים מאוהבות - אביגיל קנטורוביץ'

יש הרבה דרכים להכיר אדם. אפשר להכיר אותו בגוף, בנפש, במוח. אפשר להכיר מישהו דרך דיבורו, ודרך נשימתו או מגע כף ידו. אפשר ללמוד עליו לפי דברים שכתב, או לפי דברים שהכין. מנות שבישל. יצירות שיצר. לפי תמונ

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל