רז - יניב גל

שמעתי על מה שקרה, שרז נהרג, בבסיס.

מאז כל פעם שאני בחדר שלי רואה חדשות או משהו כזה,

אני כל פעם חושב שעוד פעם הטלפון יצלצל,

ואז נועם יבשר לי את המילים שלא יוצאות לי מהראש,

כל מה שקשור לסיטואציה הזאת אני קופא במקום כל פעם מחדש:

"אני חושב, רציתי להגיד לך שרז נהרג".

מאז כל מקום ש... מאותו הרגע, יום שישי הזה בשעה 9.

מאז כל מקום שאני הולך בבסיס, כל דבר מזכיר לי את זה, כל דבר מתקשר לזה:

אם אנחנו, נגיד אני בבית, מתעורר בבוקר, פתאום שומע 'רומיאו אנד ג'ולייט', ואז הרדיו, כאילו.

ואם הפועל ת"א עושה הישגים חסרי תקדים באירופה, ברגעים כאלה.

ואם יש דו קרב בין טיפקס לכוורת בגלגל"צ או דברים כאלה.

כל דבר, כל דבר מתקשר לרז.

מה שיפה זה שגם בחייו זה היה ככה:

אם הייתי שומע את ברי ברדיו או שהיה משחק של הפועל ת"א נגד מכבי חיפה,

אז אפילו שאני מכבי חיפה, והפועל ת"א מנצחים אז הייתי שמח בשביל רז.

או אם אפילו יומיים לפני הטקס סיום של הקורס מ"כים כשאנחנו לא היינו בו,

אבל רז התקשר ואמר "אתה זוכר שאמרת לי לפני הקורס שאני אהיה מצטיין, אז אני מצטיין"

עם הצניעות וחצי החיוך שלו, וכל התכונות שאפיינו את הבן אדם המדהים הזה.

באמת, אני לא הכרתי בן אדם כל כך אוהב את האחרים, אלטרואיסט,

מצטיין בהכל ואין צורך לחזור על כל הדברים שנאמרו.

אני לא במצב כל כך טוב, המון מחשבות צצות לי בראש. אבל אני יכול לשמוח שהיתה לי הזדמנות לחלוק עם הבן אדם הזה כמה רגעים של שנינו לבד,

וכמה חוויות הכי גדולות שלנו זה המשלחת לארה"ב:

היינו 15 אנשים שמה אבל רז ואני היינו חברים מפה

והרבה פעמים אני נזכר בבלגן שמה, מבלים ומריצים קטעים.

הבן אדם הזה אותי, שינה אותי.

לפחות אנחנו יכולים לשמוח שהכרנו אותו, הוא נהנה מכל רגע בחיים שלו.

יש כל כך הרבה דברים שהם יותר נחלת הכלל, כמו זה שביום תנועת הנוער הוא זכה בכרטיס לכוורת וישר בלי לחשוב פעמיים הוא נתן

אותו לאיזה מישהו מסניף אחר.

יש כל כך הרבה דוגמאות,

הבן אדם הזה נתן ונתן, כאילו שהוא זכה פעמיים.

( דווקא יכל לעשות כסף מזה...)

פשוט מלך, מלך מת, אבל הנשמה שלו עדיין פה.

רז היה אגדה בחייו ואגדה במותו והוא תמיד יישאר איתנו,

ובזכות כל האירועים האלו, כל האירועים הקצרים שהיה לי איתו,

לי היתה ההרגשה שהוא החבר הכי טוב שלי.

רז גרם לכל אחד להרגיש שהוא החבר הכי טוב שלו. אבל אני מרגיש ככה, לפחות חודש וחצי האחרון יצאנו, אנחנו נהנינו, אנחנו שיחקנו כדורסל ורוב השעות שלו בבית יצא לנו לדבר די הרבה.

הרבה הרבה התפספס אבל הוא נשאר איתנו תמיד.

כל סיטואציה שהתלבטנו במשהו הוא היה טופח על השכם,

וקרו עוד הרבה הרבה דברים

רז היה החבר הכי טוב שלי, ואני לא יודע מה לעשות.


ערב הנצחה בנוער לנוער 6.12.01