רז - שי יוסף

לרז,

אני לא כ"כ יודע איך להביע את הגעגועים שלי אליך.

מאוד קשה לי עם הכאב.

הכל נשאר אצלי בלב ואני לא ממש משתף אנשים

עם הכאב והצער האישי שלי(למרות שהרבה מנסים להוציא את זה ממני).

אני מנסה לכתוב אליך מה אני מרגיש ומה עובר עלי:


עברה שנה וחצי מאז שנהרגת וזה כאילו קרה אתמול.

אומרים שעם הזמן הכאב נשכח אך לא אצלי –

הוא רק גדול יותר, במיוחד כשהתמונות רצות לי בראש

בכל זמן אפשרי.

אני לא ממש בקשר עם המשפחה שלך כי האמת היא שאני מפחד

ולא ממש יודע מה להגיד ואיך לדבר איתם,

כי בכל זאת אתה נהרגת ואני בחיים.

כל מפגש איתם הוא כואב ועצוב לי.

אני מרגיש צורך לשחזר את מה שעבר עלינו בימים האחרונים

לפני שנהרגת:


התחלנו את השבוע בפל"חוד, ואני ואלון עשינו הגרלה עם מי נהיה ויצא שאני אהיה בצוות שלך.