רכבת הזכרונות שנה 6

רכבת הזכרונות בת 6


רכבת הזכרונות, רכבת מאסף של הבזקים דוקרים מהשנה שחלפה. עוד שנה.

- שוב חוזר הניגון, ואנחנו חוזרים ללטרון, אור מסיים קורס מכ"ים, על אותה במה שאתה סיימת בהצטיינות. החבורז מחבקים אותו בלעדיך, והבטן שלנו מתכווצת. אחייניתך הקטנה נעם, גם שם, מעלה חיוכים ומחברת אותנו לחיים.

- חוג התיאטרון בטכניון מעלה הצגה חודרת שכתב עליך אופיר אורן מהחבורז.

- אני יוצא עם "עדים במדים" של צה"ל לפולין, בשליחותך. איך יכולתי להגיע לשם אחרת? בערב הזיכרון לנופלים, על האדמה שבה נולדו הורי ואחי הבכור, שרים לך 160 קצינים וקצינות של צה"ל: "עוד חוזר הניגון". רק אתה ואני שם.

- אחיינך החדש ניגון-דוד מצטרף בחג הפסח לנחמן-ישראל ולנעם.

- שגיא דנינו החבר הכי טוב שלך מקורס מכ"ים, כבר סרן, התחתן.

הוא ביקש שאמא ואני נבוא, כי ככה ירגיש שאתה נמצא איתו. אז באנו.

- אייל דקל מהחבורז עם פרויקט הכרמלית, מציע טיולים עם עמותת חבורז.

- אמא נחשפת לציבור באמירה אצילית ומרגשת, שאם אפשר להחזיר את שלושת החיילים החטופים בחיים, היא לא תתנגד לשחרר את מי שרצחו אותך.

אמא אומרת שזה מה שאתה היית רוצה. כמה הייתי רוצה לשמוע אותך מדבר.

- אור, כבר סמל ראשון, עוקף אותך מעבר לפינה ומקבל בזכות, תעודת לוחם, בדיוק בטקס שבו הסמג"ד שלך יוסי פינטו, הופך למג"ד דוכיפת. 6 שנים אחרי.

- שי ברסמן שעשה איתך את כל המסלול, מתחתן. אמא ואני שוב במקומך.

- אור הולך להופעה של סחרוף, זה מ"עוד חוזר הניגון". אתה בטח "מת" ללכת.

- אחותך ואחיך הבכור ממשיכים ליצור: גל-עוד חיים חדשים, גיא צבי- תקליטור.