תמרורים במסע השכול

יום שישי בערב.

דפיקה על הדלת,

ילדִי ניגש

חזר ובפחד אמר:

"אמא, זה אלייך".

קמה, פונה

והם כבר כאן.

"רק תגידו לי שהוא פצוע"

מתחננת. ויודעת!

הוא איננו!!!!!!!


מתחילה מסע.


מסע של שכול

בארץ לא מוכרת -

ארץ העצבוּת והדמעות.

ארץ החֶסֶר.

ארץ הכאב.


הכאב כמו ההר הגדול

מִדְבָּר ללא צל,