18 שנים - אור

להורים שכולים יש את הזכות המפוקפקת, לשמור על חדרו של הבן החלל כמו שהיה, או ליצור "מוזיאון", תערוכה על הקירות. לשמור את האפוד, הקסדה והנעליים האדומות.


מה שומרים אחים שכולים? איך מתנהגים?


שומר חולצות ישנות שלך. חולצה שחורה מתפוררת של ההופעה ההיא של פורטיסחרוף, שנשארת מקופלת על המדף - מפאת מצבה ומשמעותה.


חולצת סוף מסלול לבנה – "גם כי אלך בגיא צלמוות לא אירא רע כי אתה עימדי",....

שומר נגיעה ביראת קודש.


תקליט מהוה ושברירי עם סיפור מפורסם אחד על פשנל, וחתימות הלהקה שהערצת והותרת כמורשת, מבלי לכתוב צוואה.


ותמונה אחת מפורסמת.


שומר כל פיסת זיכרון אפשרית כדי שאוכל ברגע הנכון לספר.


לספר לבני הבכור, אפק, על הדוד שמביט דומם מאותו הקיר ולא בא לבקר.


פתאום זה אצלי. פתאום זה הסיפור שלי. תהיות ולבטים שעד היום היו חלק מסיפורים של גיא צבי ושל גל, כבר בשלו, ומגיחים גם הם לאוויר העולם. מה הרגע הנכון? יש כזה? ואיך? וכמה?


18 שנים. כמה סמלי שאדבר באזכרה שלך ב