21 שנים איתך אבל אחרת - יניב גל

רז היקר,

יום הזיכרון 2018 - טקס בשגרירות בברלין שבו אני מספר עליך בעברית ואנגלית ומנסה להסביר לעובדים הגרמנים (שזה גם ככה הזוי...) למה אנחנו עצובים ביום הזה.

יום הזיכרון 2019, אני יושב על ספסל ברחוב ראשי בברלין ליד הומלס ומדבר שעות עם בני משפחתך והחברים, אפילו ההומלס לא מבין את הסיטואציה...

רזי הארץ 2020, אנו משתתפים איתכם אונליין בהתאמות שבוצעו ביום זה בעידן הקורונה.

רזי הארץ 2021, עוקב מאמצע שומקום אחרי העבודה המדהימה ב3 מוקדי אירוע ועל תגובות חמות ומרגשות למאמצי המשפחה והחברים להנצחתך, גם כן עדיין באתגרי קורונה.

יום הזיכרון 2022, למעלה מ20 שנה מאז נפילתך, אני כבר עם הפנים בחזרה לארץ אבל פשוט לא מצליח להקריא בטקס של השגרירות את מה שכתב עליך אייל בתיאור מה עובר בראש בזמן הצפירה- הדמעות והגעגועים מציפים אותי גם בחלוף זמן רב.

רז היקר, משפחה יקרה ואהובה, חבורז, חברים וחברים לנשק, כל מי שנמצא כאן ומרחוק בפייסבוק לייב,

בחרתי בכוונה לתת "צבע" ולבחור סיטואציות קצת הזויות, שאני בטוח שרז שומע אותן ומחייך בחצי החיוך אי שם למעלה.

בשנים האחרונות נבצר ממני להיות כאן איתכם פיזית, אך אין יום שבו לא חשבתי על רז - אם זה בלהגיד שאני לא יכול לשנוא את הפועל ת"א בגלל אותה משמרת, אם זה להיזכר בזמן משחק של מכבי חיפה נגד פריז סאן ז'רמן שנסעת איתי במונית שירות מת"א ושנינו התרגשנו והתחבקנו ב 3:2 ההיסטורי ב1998, אם זה שאני מצליח לתפוס בשניה האחרונה רכבת (כן בגרמניה....) ולהיזכר באמירתך המפורסמת בנושא, אם זה לחכות בקוצר רוח להופעה של ברי סחרוף בברלין ולדעת שאני הולך לשם קצת גם בשבילך, אם זה בלקחת שוב בארץ את הכיכר בסיבוב לא נכון, אם זה לצטט אותך לדוג' ב"סגן אלוף העולם במידע בלתי חשוב" ואם זה פשוט להשתדל להיות בנאדם ערכי, צנוע וטוב יותר כמוך!

בנסיעות ארוכות וברגעים לא רגעים תאמין לי שהיית איתי ונתת לי ביטחון! אני זוכר שדיברנו על מה נעשה אחרי הצבא ורצית מאוד להמשיך לתפקיד מבצעי באחד מארגוני הביטחון ולכן מדי פעם עוברת בי המחשבה איזה בעסה שהארגונים וכל הסובבים אותך מצד אחד לא זוכים בך בחיי היומיום, אבל מצד שני דמותך נוגעת בכ"כ הרבה אנשים ואני בטוח שמהווה מקור להשראה לרבים.

רז יקר, אוהב אותך ומתגעגע מאוד - מקרוב, מרחוק, גם לאחר 21 שנים בהן אתה באמת איתנו אבל אחרת!