"מוקדש לזיכרו של רז" אלעד כהן (01:55 02/05/08)


מסתכל על דמויות
צלליות מרצדות
חוזר לימים אחרים שם כולנו היינו ביחד
שם נעלם לו הפחד
שם היינו גיבורים, גיבורים של החיים
אנשים מאוד תמימים מאוהבים ולא יודעים
שם נפלו להם המחסומים
הכרתי בחסרונות של אחרים
ושמרתי לה אמונים
כל שיחה כמו מגע
נגעה באותו רגע
ממש מייגע...
אין מצב בו אני טובע
טובעים בבארות של בירה וודקה מתמסטלים
מסביב עשן ערפל מכסה
הנה עוד שנייה אני מין הג'יפ יוצא
נזכר בריח של זבל שרוף בכפר
עם בוא השקיעה קולו של צרצר
הבטחתם יונה עלה של זית
בינתיים רק עיט שולט באוויר
ומדים ירוקים ירוק של זיתים חמוצים
ומואזין שקורא
למה אני תוהה
מילים של שנאה והסתה
החליפו את האהבה
עוד פוסטר של שהאיד על הקירות
הודבק באחת הסמטאות
ושוב נזכר באותם הרגעים בו היינו צעירים
בה ראינו אותו כאלוהים
ואנחנו היינו כאלה קטנים
שם צרבתי זיכרונות של חברות
רעות אינה סתם סיסמא שזורקים
נזרקות להם מילים באוויר
כוכבים נופלים
בלילות קרים
רבנו עם שריון
קראנו להם ביזיון
שם פשטנו מסיכות
ובכינו בלילות
התעטפנו בתקווה
היינו גאים במדינה
שלהם נשקים חילקה
ומשם שנאה נזרעה
וחורבן עוד ועוד מכה
ואותה האימא שנפרדה מבנה בלי כוונה
היא לא לזה ציפתה
הוא עכשיו שוכב מתחת לאדמה
ואני לא יכול להביט
ולפתע דממה
אז איך בני יחידי נהרג שאלה
ואני איני מסוגל להביט
מנסה לענות על השאלה
נזכר בימים שבהם ראיתי אתכם ולא יכולתי יותר לגעת
הפכתם מאנשים של משפחות, ילדים לאמהות ,חברים לנשק ...
לשורות שורות בבתי הקברות...
היום חולף אני על פניכם ואיני יודע היכן מקומכם ליבי כבר מזמן
התאבן
שורות שורות בבתי הקברות של חיילים ואזרחים ממקומות כל כך
שונים חלק מפיגועים
או מבצעים מבצבצים
בתי הקברות פורחים
עד מתי פונה אני אל אלוהים
מגש הכסף שותת דמים
לא רוצה לראות קברים
רוצה אנשים שמחים
שבנים יאמרו קדיש על הורים אחריי מאה ועשרים
שייהנו מפריחת הסביונים
לראות אותו בטיול שאחרי צבא
סטודנט שכבר לומד ומתפתח בחיים
מביא גאווה לאותה משפחה
שמזמן כבר נהרסו לה החיים
אז מה עם חתונה וילדים
הכול בדמיון
מתעורר מחלום למציאות עכשווית
ורוצה לחזור אל החלוםםםםםםםםם.
אז מה אספר
ההיא שבכתה באה לבקר אותך היום עם עגלה
הירח כל ליל זורח והשמש לקראת שקיעה קורצת נגיעה
אחיך אל הצבא התגייס
רצה להיות לוחם כמוך
מקווים שישתחרר במהרה
אוחז בכנף ידיך
מנסה לשכוח הכול
אבל לא יכול
הולך אל הים הכחול
אולי האופק מסמן שכחה
קצת להתנתק מאותה תקופה
רוצה לשכוח להתחיל מהתחלה
אוסף את החיים את רסיסי השברים
ומתחיל בחיים חדשים




"אח יקר" מחלקה 1 מרץ 2000 (14:19 06/08/07)


גם אחרי כמעט 5 שנים מהשחרור עדיין אנו זוכרים וכואבים את חוסרך...
כל יום שעובר אתה חסר.
אנחנו גדלים עובדים ומקימים משפחות ואילו אתה עדיין נשאר החבר
בן ה-20.
מקווים שאתה שם למעלה שמח ולא כואב.
אז תשמור עלינו משם על כל אחד ואחת מאיתנו.
אוהבים אותך אח יקר שלנו.




"התגעגעתי...." דנה פוקס (22:43 22/04/07)


רז,
מאז שהלכת ימי הזיכרון הפכו כואבים יותר.
כשנכנסתי לאתר רצו לי בראש 2 הפגישות האחרונות שלנו.
למדנו ביחד בתיכון, עם אותה מחנכת אך לא באותה הכיתה ולכן, עד
מסיבת הסיום של יב' הכרנו באופן די שטחי.
למסיבת הסיום, נבחרנו כנציגי כיתתנו לארגן את מסיבת הסיום
המשותפת של 2 הכיתות.
היה כל כך כיף לעבוד ביחד ונשארנו מיודדים.
לאחר סיום התיכון המשכתי ללמוד ובמקביל לעבוד בלב המפרץ. יום
אחד, הופעת שם מולי ושמחתי כל כך לראות אותך. הסתובבנו
בקניון ושאלתי אם אתה רעב. אמרת שכן אבל אתה מפחד לאכול כי
היית חולה. אמרתי לך שנלך לסופר ונקנה לי משהוא לאכול
ובינתיים דיברנו על מה שעברת באותה התקופה. בסופר קנינו לי
לחמניה וישבנו בחוץ. ביקשתי ממך "רק לטעום" וכך השתכנעת לאט
לאט לאכול.... לפני שנפרדנו, אמרת לי תודה וחייכת....
בפעם הבאה שנפגשנו כבר הינו שנינו בצבא. במסלול הקצונה שלי
היה שלב בו סופחתי לגדוד 202 שישב בחברון. נק' האיסוף היתה
בירושליים ושם נפגשנו.
אחרי החיבוקים סיפרת שאתה יוצא לקורס מכ"ים ואתה רק מקווה
לחזור אל הגדוד...
קבענו שנדבר בקרוב והחלפנו טלפונים ואפילו דיברנו שוב בטל'
כמה ימים מאוחר יותר....
אח"כ.... כבר נפגשנו יחד עם כל השיכבה, המשפחה, החברים...
את הידיעה על מותך בעיתון של ראשון בבוקר, רגע לפני היציאה
לסדנת חינוך בירושליים, אני לא אשכח.
בהשלמה, לא היה נהוג להתקשר למפק"צ, אז נסעתי עד ירושליים עם
דמעות בעיניים, הגעתי וחיפשתי את המפק"צ שלי בטירוף...
עמדתי מולו, רועדת ואמרתי לו- "חבר שלי נהרג. אני חוזרת
להלוויה." ויצאתי חזרה לקריות כדי להיפרד ממך.
מאז, יום הזיכרון הוא היום הכואב בשנה. יום שכולו מוקדש
לפרידה ממך.




"כמה שאתה חסר רז" מרץ 2000 מחלקה 1 (21:11 15/04/07)


אני אולי רק עכשיו מצליח לעקל את המשמעות של לאבד חבר.
הייתי בכל האזכרות ואני לא יודע אבל משנה לשנה זה נהייה יותר
ויותר קשה לעכל את זה שהלכת
אני לא אשכח את השיחה האחרונה שלנו שאני הייתי בדרך הביתה ואתה בדרך חזרה לבסיס אז קבענו לארגן מפגש מחלקתי ואמרת שתדאג לזה אבל לא התכוונו באופן כזה.
משנה לשנה קשה יותר לראות איך אנחנו גדלים מתחתנים לומדים
מקימים משפחות ואתה עוד נשאר ילד בחור צעיר .
רז לעולם לא אשכח אותך חבר יקר




"לעולם לא נשכח אותך חבר יקר" מחזור מרץ 2000 מחלקה 1 (23:38 01/05/06)


לעולם לא אשכח את החיוך שלך, את העזרה, את הנתינה, והמסירות שלך
אני לעולם לא אשכח את הרגע שבו הודיעו לנו שנפגעת
את אותו יום שישי שהיינו בתוך רמאללה ושמענו בקשר על כוח שנפגע באותו רגע עברו לי כל הפרצופים של כל המחזור... עדיין היד רועדת לי
ורק היום אחרי 4.5 שנים אני מסוגל לדבר על זה




"איבדנו אח יקר" מחלקה 1 מרץ 2000 (11:23 13/09/06)


רז מי שהכיר אותך יודע איזה חבר יקר איבדנו כל מפגש שהמחלקה עושה אנחנו מדברים עלייך כי לא ניתן לשכוח חבר יקר כמוך רז אני זוכר את השבוע אחרון שבאת לפלחוד בתור מ''כ בפלוגה צעירה איך שמחנו לראות אותך אתה ישנת במיטה שלי כמה חברה חזרו מרמאללה וכשאמרתי להם שאתה נמצא בפלוגה כל מי שהייה במחלקה 1 איתך רץ אלייך כדי לחבק אותך ולהציק לך מתוך אהבה הדמעות זולגות לי בעיניים ואותך אחי לא אשכח לעולם אוהבים אותך מחלקה 1




"שלום רב..." רועי יחזקאל (05:25 12/05/06)


שלום צר לי לשמוע על מות יקירכם . אנא קבלו את תנחומיי מעומק ליבי.
שמי רועי ואני לצערי הצטרפתי למשפחת השכול ב 18.4.05 אחותי שרית יחזקאל נהרגה במחסום קלנדיה
(ליד רמאללה)
והיא רק (!!!) בת 19.9 כמה שזה נישמע נדוש לצערי תרשו לי לנחם אותכם.
אני יודע מה זה לאבד דבר כ"כ יקר
אשר לעולם לא יהיה לו תחליף. אתם יותר חזקים ממני. אני עדין לא יצאתי
ולעולם לא אצא. אני מסיר בפניכם את הכובע על הפתיחות והרמת הראש אשר לא לכל
משפחת השכול ישנו. תודה...
רועי




געגוע" אייל גון (01:42 02/05/06)"


הכרתי את רז כשהיה חניך בתנועה, את אופיר, יניב ואת כל
החברים.
כששמעתי בחדשות שרז נהרג לא הבנתי, לא נקלט, רק הטלפון המודיע
לי על הלוויה גרם לי לקשר, לא האמנתי.
היום, ארבע שנים וחצי אחרי אני עוזר אומץ ומתחיל לקרוא על רז,
הדמעות זולגות לי בלי הרף והשיר שגיא הקריא על הקבר עלה לי
בראש על כל המילים כאילו שמעתי אותו רק כרגע.
משפחת מינץ, חזקו ואמצו, רז תמיד יהיה איתנו ותמיד אזכור אותו
ליבי איתכם




"זיכרון" רחל לונדון (20:07 02/05/06)


אמנם אני לא בין חבריו הקרובים של רז, אך חלקתי איתו רגעים משותפים בנוער לנוער, נסענו יחד למשלחת לארה"ב ושם התחברנו יותר, רז השאיל לי פעם דיסק שכ"כ אהבתי של להקת רוקפור "האיש שראה הכל" ומאז שהסתיימה תקופתנו בנוער לנוער נפגשנו פעמיים,
פעם אחת במקרה ברכבת מהצבא הביתה, שבה שוחחנו כל הדרך, ופעם
נוספת אצל עירית במפגש איחוד משלחתי.
נדהמתי וזועזעתי לשמוע על הרצחו, עד היום בכל יום זיכרון אני זוכרת אותך רז ומספרת למכרי עליך, למרות שלא היינו חברים הכי טובים, אני מרגישה צורך לספר עליך לאנשים. אני מצטערת עליך מאוד
בזכרוני אתה אדם נעים, חברותי, אמין מסור וכל המילים שנכתבו
עליך.
זוכרת אותך...




(15:12 02/05/06) "elad jami "web site for raz


אני חי ולומד באטליה. ראיתי את האתר במקרה.
התרגשתי.
ההתמודדות שלכם עם השכול כואבת אך בריאה בעיני.
תהיו חזקים.




"תמיד ניזכור אותך ואני מדבר בשם כל נובמבר 2000" יוסי בן ישי (00:15 01/05/06)


קשה לי לרשום, אני הייתי בזמן האירוע בגל"ב שהגיע בין הראשונים לאירוע ושמענו הכל בקשר וגם את היריות שמענו מרחוק
וטסנו לאזור אבל בדרך כבר הבנו מה קרה,אני והחברים בחיים לא
נשכח את הלילה הזה ואת ההרגשה, זה פשוט לא יאומן, בחיים לא האמנתי שאני אתמודד עם דברים כאלה בצבא ולצערנו אחרי מותו של
רז ז"ל נהרגו עוד הרבה חברים
קשה קשה לתאר את ההרגשה העיקר שנישאר חזקים




"רז ילד נצח" אורית סופר (20:12 22/11/05)


למשפחתי שאני חלק ממנה כן אני זוגתו של יואב רוצה להגיד לכם
יואב ואורה שאני מאוד מאושרת שזכיתי להכיר את רז השנון
המצחיק ובעיקר הנשמה הגדולה ומה שכתבת אורה היה גדול וענק ...




"4 שנים בלי רז" לין כהן (19:11 20/11/05)


הייתי היום באזכרה של רז
לעולם לא אוכל לשכוח את דמעות הרב שהנחה
את טקס האזכרה, וכל זה בגלל מילותיה של אורה האם.
"הים עלה על גדותיו"...
גם אצלינו.




"גיא צבי מינצ" א.ש א.ש (10:02 26/01/05)


שיל"ת
גיא צבי, היית אצלנו באולפנה ונתת שיחות מדהימות!!!פשוט ריגשת
את כולנו..למדנו ממך המון,והתחזקנו ממך..שיריך נוגעים ללב
באופן שלא יתואר,אשריך שזכית לו ואשריו שזכה לך!
לצערנו,איבדנו נכס גדול בעם-ישראל..אך אנו צריכים לעמוד
בניסיון למרות הקשיים ולהאמין.. "הכל משמיים חוץ מיראת
שמיים." ולא קשה להאמין שה' רצה אדם כ"כ גדול לידו,בעז"ה
נזכה להכירו בתחיית המתים בקרוב..




"פרח שנקטף!! חובר לזכרו של רז!" גוגל בר (18:44 08/11/05)


פרח שנקטף! עמדתי לידה ראיתי את דמעותיה ידה רעדה שמעתי את בכיותיה בכי של אם בכי על בן שבשיא פריחתו נקטפה כותרתו בנה היקר שלא נפרדה מימנו לא אמרה דבר וכבר הוא איננו צעקתה הדהדה ידה רעדה אלוהים שלי עזור לי תן לי כח להתגבר על מה שכל כך חסר...
למשפחה לידידים לחברים ולכל הכואבים. משתתפת בכאבכם.. שלא
תדעו צער רק שמחה!
אודיה (המחברת) + חגית (החברה)




"רז מינץ ז"ל" גיל פישר (01:38 01/11/05)


האמת שכבר 4 שנים ב 2.11 הדבר היחיד שאני עושה באותו יום זה
מקשיב כל היום לתקליטורז זה הדרך שלי להגיד לרז שאני מעריך
את כל מה שהוא עשה
רז היה מדריך שלי בנוער לנוער באחד ממחנות המנהיגות ואני מאוד
מעריך אותו
וכנראה גם מחר אני ישמע כל היום את התקליטורז
ח-ב-ל שאתם לא מודיעים באתר מתי האזכרה
למרות שבטח כמו כל שנה אני לא אבוא אבל אני בטוח שיש כל מיני
שירצו לבוא אז לפחות תכתבו מתי זה




"פשוט מדהים..." משה באייר (21:33 11/09/05)


האתר הזה פשוט מרגש ומרכז בתוכו את כל מה שיפה בחיים
שלנו-טוב, נתינה, אהבה ודאגה לעמ"י. זה פשוט מדהים כמה המון
יש בבנאדם אחד. לא זכיתי להכירו, אבל בע"ה נפגוש אותו בתחיית
המתים במהרה בימינו כן יהי רצון. הי"ד.




"איך אני זוכר את רז" איתמר צור (17:34 05/05/05)


איך אני זוכר את רז?
אני זוכר אדם המונע מכוח מסתורי
איך כוח תשאלו אותי
אז האמת שאני לא ממש יודע
יש כאלה שיקראו לזה "אכפתיות",
אחרים יקראו לזה "הקרבה עצמית" או "אהבת חינם"
בעצם מאיפה לנו לדעת מה מניע אדם לעשות את מעשיו
אנחנו רק יודעים איך זה מתבטא
עזרה לזולת, הומור, שיתוף ולבסוף גם עלייה בדרגה...
עכשיו את האמת:
מעולם לא פגשתי את רז
אבל מהמפגשים שלי עם משפחת מינץ
אני חושב, או יותר נכון, אני יודע שרז חי
בכל אחד ואחד מהם וזה מורגש!!!
האיכפתיות של יואב,
העזרה לזולת של אורה,
הדבקות של גיא-צבי,
האהבה של גל,
וההומור של אור מוכיחים לי חד משמעית
בכל אחד מהם יש רז!




"עדיין ככ קשה" אתי יאיר סילשי (15:08 18/02/05)


לא יודעת למה אני כותבת פה , הרי אני יכולה לפנות למשפחה
באופן אישי - הם שכני אבל עדיין זה קשה לי לפנות ולדבר ..ומה
אפשר לומר.. שכואב .. הרי למשפחה המדהימה הזאת כואב הרבה
יותר..
רז היה ידיד שלי , למדנו יחד והינו יחד בנל"נ.
רז, נכנסתי בערך בפעם המיליון לאתר כי אתה ככ חסר. כ"כ קשה
לתפוס , גם עכשיו, כל יום שעובר זה קשה יותר
השתחררתי בלעדיך , התלתי ללמוד בלעדיך ולפני כחצי שנה -
התחתנתי . ומשפחתך המדהימה היתה שם ועדיין כ"כ לא נתפס שלא
רקדת איתי שלא היית איתי בשמחתי כמו שליווינו אחד את השני
בתיכון -
באהבות בהצלחות בכאבים ובכשלונות.
היום יום שישי בדיוק כמו אותו יום שישי ארור בו הודיעו לי כי
נהרגת והכאב רק מתחזק.
לא יודעת בכלל למה כתבתי את זה, פשוט
לעיתים הכאב מציף
...
מתגעגעת ואוהבת,
אתי.




"רז ז"ל" שלום שריר (16:50 21/01/05)


ליואב ומשפחתו
לצערי התחלתי להתעניין באתרי אנצחה לאחר שאבדתי את אחי דב
שנפטר ממחלת הסרטן באוגוסט 2004.
האתר של רז מהווה דוגמה ,מרגש במיוחד.חברים הכותבים על רז
נוגעים בתכונותיו המיוחדות והסגוליות שבחייו היו
טבעיות,ולאחר המות הם מתחדדות והוא חסר.
על רז אפשר לומר:"כמה ריק העולם בהעדרו של אדם אשר בנוכחותו
מילא את העולם כולו"
רק במדינה כמו שלנו הורים קוברים את הבנים ולא להפך-עד מתי ?
שלום שריר
חבר של אבא יואב
מקרית חיים




"זה כ"כ אמיתי!" יראת  (10:08 04/05/03)



למשפחת מינץ
נורא התרגשתי כשקראתי את המילים המרגשות
של השירים על רז.
)אמא שלי נרצחה לפני שנתיי ושישה חודשים(
)הוצאנו על אמא שלי ספר: "הסידור של מירי",
היא היתה מאוד צדיקה ואהבה להתפלל( כשקראתי את המילים בכיתי, זה כל כך אמיתי! כל הכבוד לכם על מה שאתם עושים
התקליטורז מקסים
תודה רבה
אם אפשר, אני מבקשת תמונה ל רז.
תתחזקו אני יודעת,
אין מה להגיד. יראת, כפר דרום




"למשפחתו של רז" רועי ז. (15:48 30/12/04)


אתר מקסים ומרגש.
תודה על ששיתפתם אותנו בחייו של רז.
מקווה שלא תדעו עוד צער.
בברכה,
רועי.




"התרשמות מהאתר לזכרו של רז ז"ל הי"ד" עידן יוסף (11:57 17/12/04)


אין ספק, התרגשתי. אהבתי את דברי הפתיח של האתר שעדיין
ממשיכים להדהד.
אני לא אוהב במיוחד להתרגש, אבל התרגשתי. תחושה מעבר לביטוי
במילים.
תודה על החוויה.




רק בגלל "רז" אני... (תודה רז!) נתנאל אליאב (14:51 16/08/04)


שלום, שמי נתנאל מלש"ב (מועמד לשירות ביטחון) אני בן 18,
קראתי כל מה שיכולתי לקרוא באתר ואני מעריך את "רז" את חבריו
את חיילו ואת משפחתו במיוחד, החלטתי לא מזמן לאחר שקראתי את
ההודעות פה ואת כל האתר וסיפור חייו של "רז" להתגייס
לדוכיפת, למרות שנתנו לי גיבושים של טיס, צנחנים,שיטת 13
והבנתי דבר חשוב ביותר בחיים שלי וחתמתי ויתור על כול
הגיבושים והחלטתי להתגייס לדוכיפת, בכל מקרה לחי"ר יעודי
בתקווה שישייכו אותי לדוכיפת. הבנתי שכל היחידות ה"מובחרות"
הם רק שם ומה שהופך את היחידה למובחרת זה האנשים ששירתו
ומשרתים שם וברגע שאחד החברים שלך חוטף כדור כל ה"כבוד"
והבולשיט של יחידה "מובחרת" וכול זה נעלמים, רק שתדעו ש"רז"
יהיה תמיד דוגמא בשבילי, אני רוצה קרירה צבאית ולהיות כמו
"רז". אדם גדול חייל גדול. ומהיום כשיגידו לי כל מיני
פרזיטים "למה אתה מתגייס לקרבי? בשביל מה?" אני כבר לא יגמגם
אני יגיד "הרבה נהרגו להגן עלי עכשיו תורי".
נב: דוכיפת יותר מובחרת מצנחנים או מכל יחידה אחרת. נתנאל 2004 עם ישראל איתך "רז" בכל אופן אני.




הדרך של רז בחייו תמר אשל (11:31 06/06/04)


ממש התרגשתי מהדרך של רז בזה שהוא רצה משהו והלך איתו עד
הסוף ובסוף גם קיבל אותו וגם איך שכל אחד מחבריו ומשפחתו ממש
אנשים גיבורים ואמיצים ויודעים לרגש אנשים ולהפיץ את שמו בכל
מקום כמו שגיא בא אלינו לאולפנא "אבן-שמואל" בפעם השנייה
ממש התרגשתי ובכיתי איך הוא אמיץ ומספר על אחיו שנהרג וממש
ידע להעביר את זה בדרך הכי מובנת ויישר כוח לכם על זה שאתם
עושים אתר כזה ומחדשים דברים שם אני ממש מצדיעה לכם ויישר
כוח לכם על הכל




אובדן שאין לו גבול נילי סגל (20:17 16/05/04)


התרגשתי כל כך מהקריאה באתר ובשיריך הנפלאים אמא של רז. אני
אם שכולה ומבינה את כאבך אבל מעריצה את אומץ ליבך ואהבתך את
החיים שהינם קדושים.
בני אריאל זכרונו לברכה נהרג בתאונת דרכים קשה שאולי אפשר היה
למנוע. עמו נהרגו אשתו הילה המקסימה ובנם התינוק שקד. מי
ייתן ותימנענה תאונות הדרכים האיומות שהינן כמו פיגועים
בזעזוע הנורא לנו הנשארים ולאהבתנו שזועקת די לתאונות כמו די
לפיגועים ולהרג של בנינו היקרים.
מי ייתן ונזכה לזמנים טובים יותר.
בהוקרה נילי סגל אם שכולה.




רז בו 22 אורית סופר (19:52 28/03/04)


הי רז ילד נצח!
שוב ביקרתי אותך היום, בבית העלמין על מנת לאחל לך ילד, מזל
טוב, כן היום אתה בן 22 ושוב הדמעות מהבוקר, שבעצם תמיד
תישאר בן 19 ושבעה חודשים ואנחנו מגעים לבית העלמין בעצם
לציין את יום הולדך שחל היום.
אז ילד נצח שלי קבל את איחולי אי שם למעלה, אוהבת אותך אותך
מחבקת אותך ומוסרת לך המון נשיקות אורית (זוגתו של אביך).




היום יום הולדת לין כהן (00:23 29/03/04)


עדיין לילה של ה-28.3 ואני לא יודעת מה גרם לי להיכנס לאתרז בשעה כזו, אבל עכשיו קיבלתי את התשובה - כתבת שיש לו יום הולדת היום. עכשיו אני יודעת...
מחר, ב-29.3 לאחי יש יום הולדת. הוא שירת ביחד עם רז וראה אותו חצי שעה לפני שרז עלה למחסום הגורלי שקטע את חייו.
מחר אח שלי בן 22. מזל טוב רז!
שולחת לך את המילים החמות האלה להיכן
שאתה נמצא, נשמה גבוהה שכמוך! (למדתי מגיא להגיד את זה...) :)
יום הולדת שמח, לין




לגיא תודה יותם חממי (00:33 18/01/04)


הי גיא קןראים לי יותם חממי אני כמעט בטוח שאתה לא זוכר אותי
פגשתי אותך בטבריה באיזה מלון דרך "משפחה אחת" בשבת לפני
איזה שנה
הבאת לי את ה"תקליטורז" אמרת שאנחנו לא צריכים לשלם כי שילמנו מספיק
אני רק רוצה להגיד לך שהשירים שמאוד נוגעים לי ואני מתחבר
אליהם הם באמת גורמים למשהו לתחושת געגוע גם הייתה תקופה
ארוכה שלא הקשבתי להם כי אז פשוט הייתי פורץ בבכי מגעגועים
לאבא.
רק רציתי להגיד לך תודה כי אתה נתתת לי אז תחושה של קירבה
כזאת, מן תקווה כזאת איך שאתה התנהגת, שיהיו לך רק חיים מאושרים אני מקווה שגם תוסיף תגובה. חממי יותם. נתניה




שנתיים בלי רז לין כהן (19:23 12/11/03)


היום זה שנתיים בלי הרז.
מדליקה לו נר נשמה.
לא יישכח...




רק רציתי להגיד תודה לגיא חני דריי (22:20 07/10/03)


גיא, היום היתה אצלנו באולפנת אשדוד והעברת לנו שיחה שאותי
אישית היא שינתה מאוד ורציתי להגיד לך באמת תודה רבה רבה
ואני באמת כותבת פה את ההודעה הזאת עם דמעות בעיניים, גם
בהרצאה עצמה אני לא הפסקתי לבכות זה היה מאוד מרגש...
בכל אופן אני שוב רוצה להודות לך מכל הלב!




גיא מינץ הדס לוי (20:48 08/10/03)


גם אני תלמידה באולפנת אשדוד וממש חשוב לי לציין שלמדתי ממך
ומהאישיות שלך ה-מ-ו-ן ! ואני לא מדברת רק בשמי ,אני
מדברת בשמן של כל החברות שלי...
מהביקור באתר וממך הבנתי מי היה רז וכמה מדהים הוא! אני מאחלת
לך ולמשפחתך שהקב"ה יתן לכם כוח להמשיך ולהגדיל שם שמיים
ברבים
תודה רבה הדס.




רז המופלא הדס חסוי (20:03 02/10/03)


אחיו של רז, היה אצלנו היום בבית הספר. הוא סיפר לנו את סיפור
חייו. הוא גם דיבר המון על אחיו, על רז. הוא סיפר איזה צדיק
ונבון הוא. רואים שהוא מעריץ אותו. אתם אלה שהקים את האתר
הזה והוצאתם את התקליטורז על שמו. רז באמת ילד יפה.
מדוע הוא הלך? אין לאף אחד תשובה.
כנראה שה' רצה את המלאך החמוד השה איתו, למעלה.
חבל שהלכת, רז,
אבל הזכרונות קיימים ואתה שם למעלה עדיין קיים...




רז במרומים במקום הצפון לצדיקים שי רזיאלי (20:09 14/09/03)


רז...שם למעלה במרומים במקום הצפון לצדיקים. שבועיים
לפני....ישבנו, אביך יואב ואני בהפסקה מעבודה ברדיו ושוחחנו.
אביך התעניין במצבו של בני רונן רזיאלי, שהיה לוחם ימ"מ
ונפצע קשה מאד בקרב עם מחבלים לפני כמעט 11 שנים. רונן נפצע
מקליע של תת מקלע בראשו והיה משול למת. בתום חודשים של חוסר
הכרה וטיפול נמרץ הוא התעורר וחזר אלינו, עבר תקופת שיקום של
נסתיימה, הוא אמנם נכה קשה מאד, משותק רתוק לכסא גלגלים
ואינו יכול לדבר, אבל מבין הכל ומתקשר עם סביבתו.
יואב התעניין בקרב ובהשלכותיו ובמצבו של רונן. כשסיימתי את
הסיפור, הבחנתי בלחלוחית בעיניו ואז אמר לי בלי להסתיר את
גאוותו, אתה יודע שהבן שלי רז הוא לוחם ביחידת
דוכיפת...והפליג בסיפורים עליך ועל פעילות היחידה בעיצומה של
האיתיפאדה. עברו שבועיים והנורא מכל קרה...בשבת בבוקר באנו
לבית בקרית מוצקין. אחר כך לוויה צבאית והשיר ילד לא מזדקן
והשיבעה ונשיא המדינה ואז באחת ההפוגות אחזתי בזרועו של יואב
וחשתי בשריריו המתוחים עד אין קץ, מעריץ את עוז רוחו
ועמידתו, כמו עמידת כל בני המשפחה, לחשתי לו..."יואב מותר לך
גם לבכות..."שי אני גם מוצא זמן לבכות...הייתה התשובה של
יואב. מאז התהדק הקשר ביננו, מצאנו שפה משותפת בתחום
השכול...מצאנו את עצמנו "מתווכחים" למי משנינו קשה
יותר...האם ליואב שגופו של בנו רז הלוחם ללא חת, היפה, החכם
וההישגי,גאוות ההורים, שוכן באדמת עמק זבולון ורוחו במרומים
וההווי שנשאר הוא הזכרון המתוק והכאב והשכול והאבדן
שמתערבבים ביחד, או לי שבני רונן, הלוחם הגבוה, החסון, השנון
והחתיך כבר איננו קיים ובמקומו יש לי ילד פצוע קשה שכלל לא
דומה לרונן, אמנם לוחם, אך הפעם על חייו, ואנחנו עסוקים
במאמץ לתת לו מכסימום אייכות חיים. בוויכוח הזה אין צודקים,
אבל מאז נקשרנו באחוות הורי לוחמים, בשפה המובנת רק
לכשכמותנו ואני, יש לי כבר הרבה "שעות רז" ואני לא שבע
מהסיפורים הקולחים. רציתי שתדע שם למעלה במרומים שאנחנו יואב
אביך ואני החלטנו שהחיים חזקים מאתנו ואנחנו נחיה אותם עם
הזכרון והכאב, נתחזק כל הזמן ואני מלא ההערצה לאביך וגם ממה
שאני שומע על אמך ועל אחיך ואחותך, על עמידתם ועל איתנותם.
אני עוד אשוב לכאן ואקרא את הכתובים ואכתוב לך עוד רזים. שי
רזיאלי




קרוב אל הלב איילת שיטרית (13:15 04/09/03)


להביט ברז קרוב להתחבר למילים ולדעת את הכאב שנוצר. כמו חלל
גדול שנפער שרז עזב כאן והלך למקום אחר בעולם.ומדוע כך? זה
רז עבורנו מדוע רז עזב...
אני יודעת שרז יושב באור-גדול
אני מאמינה שטוב לו. ובאהבת אדם גם אם לא טוב לי משהו שקורה
לאהוב וטוב לו..
אזיי גם אני שמחה.. קשה ואמיתי.
אפשרי ואנושי. לדעת את הכאב ועדיין אולי ברמה כלשהיא לשמוח..
בשביל רז..
לא לנו להבין ולדעת. לא לנו התשובות רק שאלות בלי מענה
והאמונה היא הכוח המוביל
והראיה הזו.. היא מתנת שמיים אף היא.. כמו רז..
שהיה מתנת שמיים עבור כל הסביבה..
וגם כעת.. עדיין הינו מתנה.. שלא רואים אותה..
אך אני יודעת שהוא יודע הכל.. וגם זו נחמה
אולי נחמה פרוטה אך עדיין נחמה..
אני מקווה עבור רז.. ,שדרך השירים נגעה בי נשמתו , שתמיד יהיה
לך טוב רז
היכן שאתה.. .




אתר מרגש. אני אוהבת את רז מיכל קרפ (18:36 28/07/03)


זוהי הפעם השנייה שאני מבקרת באתר הנפלא הזה. הפעם הקודמת
הייתה ביום הזיכרון האחרון, לאחר ששמענו בקרית שמואל שיחה
מפי אחיו של רז, גיא.
קראתי כמעט את כל מה שנרשם אודות רז ואני מתקשה לנגב את
הדמעות. היום הודיעו שמצאו את הגופה של החייל הנעדר אולג
שייחט. אח שלי הכיר את אותו חייל באופן אישי ועובדה זו
מעציבה ביותר.
ואני, שמתגוררת בקרית מוצקין מרגישה שאני מכירה כמעט כבר את
רז באופן אישי. (
מכירה את רז הילד השובב שעושה פרצופים למצלמה, מכירה את החבר
העוזר והתומך בכל
מצב ואת רז החייל הגיבור והאמיץ שלא היסס לרגע וניגש ראשון
ליושבי אותה מכונית ארורה שהעזו לפגוע ברז, מכירה את הבחור
המקסים הזה.
ואת כישרון הכתיבה המדהים שלו- אין בכלל מה לדבר.
התמוגגתי מהמכתב המרגש שרשם רז לאביו לרגל יום הולדתו וצחקתי
מפניני חוכמתו שנחשפו בפניי באותו פקס ששלח לגיא.
והכי הכי-
האהבה העצומה שזכה לה רז בחייו ובמותו. מאיפה הבן אדם הישיג
כלכך הרבה חברים?...וכמה בן אדם יכול להיות כה אהוב ומקסים?
מוקף בחברים ובאנשים שממש העריצו אותו ועדיין מעריצים אותו.
,רז
אני מצדיעה לך
ולמרות שהדמעות זולגות ארוכות
נשתדל להיות חזקים בשבילך ובשביל כל הנופלים ונתפלל לקב"ה כל
יום שיבוא סופסוף המשיח ונזכה להיפגש כולנו.
ממני מיכל מקריית מצקין




הזמן עובר וצריך לחיות את החיים כמו שהם אילה בן נחום (18:06 27/05/03)


לכל משפחת מינץ היקרה,
שמי עדי בן נחום אני בכיתה ח' ואני גרה במבשרת ציון )ירושלים(
רציתי לומר לכם או יותר נכון לספר לכם על מה שהיה בכיתה שלנו
ביום שלי יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
עידית מחכנת הכיתה שלי סיפרה לנו על רז, היא השמיעה לנו את
הדיסק והראתה לנו דפים שהוציאה למהאינטרנט. תשמעו בתכלס
הנושא קשה וברור שקה לחיות עם העובדה שהוא לא פה יותר אבל
הנשמה שלו בטוח איתכם... את האמת אני בכיתי ששמעתי את השירים
בדיסק וזה נושא שכואב לכולם.
לי אישית במשפחה לא קרה משהו כזה ואני לא יודעת איך מתמודדים
עם המוות אך בכל זאת הזמן עובר וצריך לחיות את החיים כפי
שהם. רציתי רק להגיד לכם שהאתר הוא נפלא ומאוד מרגש
אני מביעה את כל תנחומיי ומאחלת לכם שלא תדעו יותר צער... איך
אומרים אלוהים קוטף רק את הטובים.....
בברכה,
עדי בן נחום
מבשרת ציון




פחות אבל עוד כואב, היו חזקים! עומר רכס (13:48 27/05/03)


גל ומשפחת מינץ תהיו חזקים, כי אין ברירה: לימים זה נשכח כאיננו
אך כשהערב אורב
אומר לך כך בינינו
פחות, אבל כואב על מה שנפצע והגליד בי
כבר כמעט ואיני חושב
לומדים לחיות עם זה
ככה
פחות אבל כואב עם כוסית ורקיק
אפשר להמתיק
ואין קץ לבריחות
זה לא נעלם
רק רחוק או נרדם
וכואב, אבל פחות פחות אך עדיין פוגע
בא והולך, את יודעת
כואב כשאני נוגע
כואב כשאת נוגעת לא עד כדי אנחות
ואם רע לי אני כותב
כואב אבל פחות
פחות אבל כואב ושוב, בבקשה תהיו חזקים עומר רכס
מעין צבי




רז בכל העולם, רז בכל מקום לין כהן (14:57 25/05/03)


שלום למשפחת מינץ! את רז אני מכירה כי אחי שירת איתו והיה איתו בקורס מ"כים
ו"בילה" איתו את החצי
שעה האחרונה לפני שרז עלה למחסום הגורלי שקטע את חייו.
אחי גבי היה באזכרה לפני יומיים ביחד עם חבר שלו רון. שניהם
שירתו איתו בדוכיפת.
אני רוצה לומר לכם שהתחברתי לכל שיר ושיר בתקליטורז והדיסק
התנגן אצלי ללא הרף
ביום הזכרון. אבל לא רק ביום הזה.
כל האהבה העצומה הזו...
כשאני שומעת את השיר של כוורת ברדיו - ילד מזדקן - אני מרגישה
שזה
כל כך לא נכון לשיר את זה כך !
הביצוע לתקליטורז זה מה שיושב לי בראש. זה השיר לרז !
והפתיחה של השיר מצמררת ביותר, בקטע של הקריאה, לפני שמתחיל
השיר.
אני רוצה להגיד לכם תודה על האור שהענקתם לי ע"י גלישה באתר.
אי אפשר לתאר את
ההרגשה הזו....!
אני רוצה לשתף אתכם בשתי חוויות שקרו לי ביום הזכרון:
1. ראיתי דוכיפת ליד הבית שלי !
2. דיברתי בטלפון עם חברה שלי על התקליטורז. היא אמרה לי
שהטלוויזיה שלה דלוקה על ערוץ 33 ושמופיעים שם שמות הנופלים
לפי סדר כרונולוגי, והיא שאלה אותי מה התאריך המדוייק שבו רז
נפל, אז קמתי להביא את התקליטורז. בשנייה שחזרתי לטלפון
ותפסתי את השפורפרת היא אמרה לי שבדיוק מופיע השם רז מינץ
ז"ל והתאריך.
צירוף המקרים הזה מדהים בעיניי ! >רז בכל העולם,
>רז בכל מקום. ורציתי לספר לכם שרז עדיין מופיע לי בחיים. גם היום ראיתי
ציפור דוכיפת,
ומה שמפליא אותי יותר מכל הוא שכשראיתי את הציפור הזו -
לא נזכרתי באחי, שעדיין משרת בדוכיפת, אלא נזכרתי ברז וליבי
התמלא אושר. אני רוצה לשתף אתכם בעוד משהו אישי: אחותי כתבה שיר על רז
לאחר נפילתו
והנה מילותיו: רז פניך,
נשמתך,
המה יוליכוני,
סוף אין לדמותך,
הנגלית אליי
בחשיכה.
אל מול כוכב
זוהר,
אעמוד דומם,
ואחייך לאורך. . . . . .
>שהניגון לא יפסיק לעולם,
תמשיכו ליצור ולכתוב,
והוא ימשיך לחייך לנו מאי שם.... (וזה לכבוד כל המינצים!) לין.




לחוש חלק ממשהו גדול,כללי.תודה על החוויה! דניאל ברינר (12:14 23/05/03)


משפחה יקרה.
תגובתי הושפעה גם מיום הזיכרון והעצמאות.
אני מאמין כי בנוסף לכאב האישי
של הקרובים והמכרים,
יש כאב לאומי שכל יהודי באשר הוא
צריך לחוש על שפיכת דם יהודי,
ואת זה הצלחתם להעביר.
תודה על החוויה
של לחוש חלק ממשהו גדול וכללי
של בניין הארץ!: כדי לנגב את הדמעות
לא צריך ממחטה
אלא רגב אדמה
כדי לנחם את הצעקות
לא צריך טון של החלטה
אלא דווקא הדממה
כי אתם ספוגים בדמינו
ודמכם ספוג בשכינה
הלכתם רחוק אבל נשארתם לידינו
בנים אתם לאומה שלא מבינה
לגעת, ללטף
לא צריך קירבה
צריך לחוש בשינוי
עוד יום מתחלף
ונשארת התקווה
שנפרטת על מיתר השיר והדימוי לאחות את הפצעים
לא צריך חבישה
תנו לדלקות להראות
ואתם למעלה יודעים
אנחנו מלאי חשיבה
מהלב לעיניים ולדמעות
להבין לא צריך דמיון
מהלב ישר להנצחה וזיכרון
טשטוש אין סופי ללא היגיון
שמחת מצווה נחסמת ביגון.
דניאל ברינר בית שמש.




"התרגשות" יצחק טרבלסי (11:55 23/05/03)


אל משפחת מינץ! דעו לכם שאני מתרגש בכל פעם מחדש
כאשר אני שומע את השירים באוטו,
וכשאני לוקח טרמפיסטים:
חיילים, אזרחים, חילונים ודתיים,
אני משמיע להם את השירים,
והם מתרגשים ושואלים,
ואני מספר להם את הסיפור,
אז יישר כח!!
טרבלסי יצחק נתניה.




"רז ישאר איתכם ת-מ-י-ד" דגנית צירלין (13:56 19/05/03)


שלום לכם, קראתי בעיון (כמעט) את כל מה שכתבתם על רז ועכשיו, אני מרגישה
(כמעט) כמו חלק
מהמשפחה.
אני נפעמת מהיכולת שלכם לשרוד ומהדרך שבה בחרתם לעשות זאת.
כולי תקווה שלא תדעו עוד צער ובעיקר שרז יישאר אתכם ת-מ-י-ד! דגנית. מושב ציפורי.




"איתכם תמיד" אירית שלף (20:18 05/05/03)


איתכם אורה, גל, גיא, אור ויואב ועם רז גם היום.




"שותפים למפעל ההנצחה המרגש" אורי ואפרת ששר (10:10 04/05/03)


שלום! נהננו מאוד להאזין לתקליטור,
שמחנו להיות שותפים למפעל ההנצחה המרגש
של רז.
אין ספק כי ניכרת האהבה הגדולה שלכם אליו,
(יהי רצון שתזכו להוציא דיסק נוסף בנסיבות
שמחות יותר כי ניכר שיש לכם רז..) בתפילה לימים שמחים יותר אורי ואפרת ששר
שדרות




"אני רוצה לאחל לכם שמחה" נתי פלח (10:09 04/05/03)


למשפחת מינץ אני רוצה לאחל לכם שמחה. וגם יישר כח על הוצאת הדיסק
ומקווה שתצליחו להגשים את
מה שרז"ל לא הספיק,
וחלם לעשות בהמשך דרכו.
הדיסק גרם לי להזדהות עם המשפחה שלם.
לפני כמעט שנה נהרג ידיד שלי,
חייל בן 20, אוריאל בר מימון ז"ל,
מכדור עופרת אחד,
כשניסה לעצור ממחבל להינס לגוש קטיף.
השירים נתנו לי לדעת עד כמה רז
מיוחד במינו!
מקווה ויודעת שתמשיכ איפה שרז ז"ל
הפסיק שלא באשמתו. תודה,
תודה לכם! נתי פלח




"תודה על הזכות" שרה קורוניש (20:05 24/04/03)


שלום וברכה אני רוצה לומר לכם,
שתקליטור כזה, כמו התקליטורז,
אינו נמדד במדדים של "טוב" או "מאכזב":
כמו כל יצירה נשמתית יש לו סולם ערכים ומידות
מעולמות עליונים יותר מאלו של חברת הפקות
או מאזיני רדיו.
מה שאני באה להגיד הוא שהמנגינות והמילים,
פשוט נשאבו מעומק הלב,
ואשריכם ואשרי רז שזכיתם לקשר עמוק ומשמעותי כ"כ. יהי רצון שמעינותיכם תמיד יצליחו לפעפע ולבעבע
מלמטה למעלה,
וששאר חיבוריכם עם הזולת יקרבוכם
לשיח אמיתי ובונה עם עצמכם
עם הזולת
ועם הקב"ה. תודה על הזכות שהענקתם לי ולרבים אחרים.
צר לי ששזה ממקום של כאב ואובדן
ןה' הטוב ישלם משכורתכם לטובה! שרה קורוניש
אלון שבות.




"אנסה לקחת משהו מרז" טובית (15:46 22/04/03)


בסיעתא דשמיא שלום! רציתי להודות לכם על שני דברים: דבר ראשון, על התקליטורז.
דבר שני, שנתתם לי להכיר טיפה
מהטוב של רז.
אצלנו בעפרה נהרגו הרבה חברים
ב"מצב" הזה.
אני מזדהה ואנסה לקחת משהו מרז.
שוב, תודה.
טובית.




"אסור לוותר על התקווה" אבישג גוטמן (15:05 22/04/03)


שיל"ת
הם הביטו סביב חולות וסלעים
מרחב אינסופי של מדבר.
באדמה האמינו יש מים חיים,
מעיין שילך ויגבר.
הם חפרו יום וליל ללא מעצור,
לא ויתרו, לא הרפו ידיים,
עד שיום אחד מאדמת החולות
פרצו ושטפו המים.
כי אותם אנשים אשר בליבם
בוערת התקווה לטוב,
בהרבה אמונה והרבה אהבה
יתגברו על כל מכאוב.
כי אותם אנשים אשר בליבם
בוערת התקווה לטוב,
מן הבאר שחפרו בעמל כפיהם
את המים יזכו לשאוב.
(ע"פי "להוסיף אומץ " של הרב קוק)
הזמן עובר. ואין לו השלמה וטעם ומיצוי,
אלא כשאתה מנתב ומיישם את כל כוחותיך
בכל מה שקיים בך:
בהקשבה, בעשייה ובאמונה,
כשאתה רותם את עצמך, כל כולך,
לקדם את האורות והרזים שבכל אחד ואחד.
להיות מדריך.
מדריך כיצד לקחת את הדברים הקשים
ולמצוא את הצד הטוב שבהם.
"אם כבר נפלת לנהר )באופן פתאומי(,
חשוב להחזיק את הראש מעל המים",
חשוב להבין שאנחנו בתוך הנהר,
אם נרצה או לא, ועכשיו,
כבר לא נותרה לנו ברירה, אלא
להחזיק את הראש מעל המים!! לא לטבוע!
לעולם לא להתייאש! אסור לוותר על התקווה! אבישג גוטמן
קרית אתא.




"מקסים ונוגע ללב..." ידידה רוט (14:38 06/04/03)


שלום לכם, יישר כוח על תקליט מקסים ונוגע ללב.
אני רוצה לאחל לכם שתחזיקו מעמד בדרך המיוחדת
שבחרתם להתמודד עם האובדן הגדול,
ותמשיכו לשיר ללבבות של כולנו. הקריאה בשירי התקליטורז נתנה לי
נקודת מבט אחרת,
להתבונן בדברים,
ולנסות להתרכז בניסים שקורים לנו,
ובדברים החיוביים שיוצאים
ממקרים כאלו . . . ובינתיים,
שנזכה לחיות בעולם טוב יותר!
ובהצלחה בכל מעשי ידיכם!
בברכה, ידידה רוט,
מבוא חורון.




"הוא בליבנו ולעולם נזכור אותו..." לין כהן  (14:34 06/04/03)


למשפחה היקרה של רז! מה שלומכם? אני מקווה שטוב.
אני אחות של גבי, ששירת יחד
עם רז ז"ל.
אני רוצה להגיד שמאוד אהבתי את התקליטורז.
כל שיר ושיר בו!
יש לציין שקראתי את דברי הפתיחה לפני השמעתו.
הדיסק מתנגן אצלי כבר יומיים ברציפות.
תודה רבה ששלחתם לי ושיתפתם אותי
ואת משפחתי בכאבכם הפרטי:
הוא בליבנו ולעולם נזכור אותו. . . אני בטוחה שהיכן שרז נמצא הוא גאה
שיש לו משפחה כמוכם, שאוהבים אותו עד אינסוף!
הלוואי שתמשיכו ליצור ולכתוב דברים כה יפים!
תישמרו על עצמכם ועל משפחתכם,
ישר כוח! לין כהן
תל אביב.




"רז היקר" ורדה אבוקרט (19:22 30/03/03)


רז היקר
רז היית בן יקר להוריך, אח יקר לאחיך,
וחבר יקר ונאמן לחבריך.
מי יתן ומשפחתך לא תדע עוד צער ושכול.
אנו כואבים ודואבים עם משפחתך,עת לכתך
בטרם עת.
משפחת אבוקרט
מבשרת ציון




"חבל..." ירון מינץ (10:08 03/02/03)


חבל...
חבל לי כל כך...
חבל לי שגיליתי את האתר רק עכשיו...
חבל לי שבבר המצווה של בן רז ניגש אלי לומר מזל טוב ואפילו לא
זיהיתי אותו !!!
חבל לי שלא ידעתי אפילו שרז התגייס.
חבל לי שבגלל הקשר הרעוע של משפחתינו לא יצא לי להכיר את הילד
הנפלא הזה !!!
אבל...יותר מכל...כואב לי !
כואב לי כל כך שהפעם היחידה ששמעתי איזושהי "חדשה" על
רז.....היתה שהוא נהרג !!!
יואב, אורה, גיא, גל וכמובן אור: אוהב אתכם ומקווה לימים
טובים יותר.
שלכם ירון מינץ.




"ירון גם אני חושבת כמוך" שחר מינץ (21:10 12/11/03)


רז אני מצטערת שלא היינו קרובים מיקדום כמו בני דודים
רק עכשיו אני מבינה מזה המשפחה שלנו




"להמשיך לרגש אנשים ולהוציא מהם את הטוב!" יפעת אלוף (14:24 25/03/03)


כבר כמה ימים שאני שומעת את ה"תקליטורז"
והוא מאוד נגע לליבי.
הרגשות שמתוארים שם, הכל נגע בי אישית,
אך יותר מכל, יש בתקליטורז הזה, מה
שבני ישראל במשך כל הדורות מכנים
'נשמה'.
מה שיותר מכל נגע לליבי הוא ההמשכיות: העובדה שיותר מכל הצלחתם לנתב את כל
הרגשות האנושיים, שבאמת קורים לכל אחד,
אל תוך התקליטור המדהים הזה, לנתב את
האובדן למשהו שיוצרים מעומק הלב,
מעומק הנשמה, זה כל כך מרשים! אני יודעת שמאד קשה לפעמים
להתמודד עם השכול, עם האובדן
עם הכאב.
אנחנו לא שואלים: "למה דווקא לי?"
ודווקא מרגעים קשים וכואבים אלו,
שאני בטוחה שהיו, יצרתם, כל מי שהשתתף
ביצירת התקליטורז, את הדבר הנפלא הזה,
שלי אישית הוא פגע עמוק במשהו מבפנים,
יותר מהנקודה הרגשית, האמונית, אלא
משהו עמוק יותר, בלתי ניתן להגדרה. אני אומרת תודה על ה"תקליטורז",
שימשיך לרגש אנשים, וחשוב יותר,
שיוציא מהם את הטוב!
יפעת אלוף
גילה, ירושלים.




"זה מחזק, זה עוזר לחשוב אחרת" גת הנמן (14:20 25/03/03)


שלום לכם משפחת מינץ. הדיסק פשוט מדהים.
זה מחזק לראות עד כמה יקרים כל
הקורבנות שעמ"י מקריב בשנים האחרונות,
כמה כואב על כ"א שמת, איזה מעגל גדול
מסביבו נשאר כואב . . . ובכל זאת,
לא מתייאשים, ממשיכים להאמין, להשאר בארץ,
להמשיך לחיות.
אני חושבת שהדרך שבה בחרתם להנציח את רז
ואת אישיותו גורמת גם למי שלא הכיר אותו
לתחושת הזדהות עם הכאב והאובדן.
זה פשוט עוזר לחשוב אחרת.
הדיסק פשוט נוגע בעמקי הלב.
אז תודה שבזכותכם אני מכירה את רז גת הנמן
מצפה יאיר




"נכנס בי חלק מרז" אביאל שרעבי (14:18 25/03/03)


למשפחתו של רז שלום רב: אמנם לא זכיתי להכיר את רז הי"ד באופן אישי,
אולם אני מרגיש שתוך כדי שמיעת השירים
והבנתם נכנס בי איזה חלק קטן מרז .
אני בטוח שבזכות התקליטורז,
אישיותו ונשמתו של רז חדרה וחיה
אצל עוד הרבה אנשים
שכלל לא הכירו את רז בחייו,
וזכו להכירו רק אחרי עלייתו השמיימה.
תודה לכם שזיכיתם אותי להיות חלק
בהעברת שמו ואישיותו של רז
הלאה בהמשך חיי. שלכם אביאל שרעבי
חפץ חיים.




"אני מודה לכם על האתר" אילנה ק. (22:04 11/03/03)


שלום רב, אני מודה על האפשרות לקרוא על רז ולהכיר אותו יותר. איזה אתר
יפהפה יש לנו פרוייקט הקרוי 'דובוני החלמה' ואני מבקשת לשלוח
למשפחתו של רז, חבילת תמיכה.
בהערכה רבה, אילנה




"להעביר את הקסם של רז" נ.צ. (14:07 02/03/03)


יושבת לי וקוראת וקוראת וקוראת,
ומרגישה שאני מכירה את האנשים: החברים, המשפחה, בעצם את רז.
מזכיר לי את החבורה שלנו. כל החבר'ה יושבים, צוחקים, ויש את
.... הבחור השנון, המצחיק, החכם שכ"כ מזכיר לי את רז (או
להיפך).
האתר שבניתם הוא פשוט מרגש בעוצמות מדהימות, הצלחתם להעביר,
ולו מעט, את קסמו המיוחד של רז. ועל כך- כה לחי!
תמשיכו להנציח כי זה חשוב...
בהערכה רבה
- נ.צ.




"דבר אחרון לומר" מורן דרינגר (06:44 24/02/03)


יהללו, יהללוך מלאכים
ולא תאבד דרכך בזוהר ובחשיכה
יהללו, יהללוך מלאכים
שמחות קטנות יאירו
כנצנוץ הכוכבים
סמל רז מינץ ז"ל, הנני מצדיע לך ממעמקי ליבי..




"זיכרונות שעולים לראש" מורן דרינגר (16:53 23/02/03)


בחודשים האחרונים, כל יום אני פותח את העיתון ומגלה עוד כמה
חיילים שנהרגים בזמן הגנתם עלינו. דבר זה מאוד מצער, כי כל
אחד שנהרג מותיר משפחה שכולה, שבשבילם כל העולם התהפך ולא
ישוב על קנו. זה דבר מאוד עצוב שככה חיילים מתים, נקטפים
בעודם פורחים, אך אני עדיין מחכה בקוצר רוח לצבא, כדי שהוכל
לשרת ולהגן על ישראל, כמו שהמלאכים שעכשיו שומרים עלינו
מלעלה, עשו, ואם אמות תוך כדי הגנה על מדינתי ותושביה אני
אצטער רק על כך שגרמתי למשפחתי לסבול, כי הם הדבר החשוב לי
ביותר בחיי ואני אוהב אותם מעומקי ליבי. הפעם הראשונה
שהושפעתי ממות חייל היה באסון המסוקים, בתאריך 4.2.1997, שם
חבר של אחי נפל באסון המסוקים. הייתי אז רק בן 10 ולא הבנתי
מה קרה אך כשראיתי את אחי שבור ובוכה גם אני הרגשתי משהו
בלב.
לדעתי זה חשוב להיות מלוכדים, עם ישראל, זה מה שנשאר. המדינה
מתדרדרת, הנוער זה המחר, השינוי צריך לבוא מהנוער.
כששמעתי על מותו של רז זיכרונו לברכה, מיד עלה בי צער ומהחשבה
מה היה קורה אם אחי היה נהרג בצבא, איך משפחתי הייתה נשברת,
איך אני הייתי נשבר, אני לא יכול לדמיין דבר כזה, וגם אם כן
אני לא חושב שהייתי מסוגל להתמודד עם דבר שכזה.
אני רוצה לשבח אותכם, שהצלחתם לעכל דבר שכזה, והנני מצדיע
לרז, על היותו אדם וחייל נפלא ומאחל למשפחת מינץ ולמשפחות כל
ישראל שלא ידעו עוד ימים קשים.




"הכח להמשיך ליצור ולנצור" גיל רשף (14:00 23/02/03)


שלום! אינכם מכירים אותי ואני לא אתכם. בשבועות האחרונים אני הולך בדרככם הכואבת, בדרך השירים בהם בחרתם לבטא את הכאב והגעגוע. איני מבקר אמנות ומוסיקה, ועם זאת אני חש זכות לכתוב לכם לאחר קריאת המילים וההאזנה למוזיקה. מעבר לרגשות ולהתרגשות שבקריאה ובשמיעה, עשיתם תקליטור איכותי. אני הולך והמילים והמוזיקה מתנגנים בראשי. עשיתם יד זיכרון נפלאה לרז. מעבר לכאב והגעגוע, האיכות מבטיחה שתקליטור זה עוד ישמע רבות. שיהיה לכם הכח להמשיך ליצור ולנצור. בהערכה ובידידות רשף גיל.




"חזקו ואימצו" יעל מנצורה (12:11 21/02/03)


למשפחת מינץ, תודה רבה על הרז.
קראתי, שמעתי, כאבתי . . .
והזדהתי כל כך . . . חזקו ואימצו!
(בזכות האמונה, הנכונות
והכשרונות שיש לכם, מתנת הא-ל), בברכה חמה
יעל מנצורה.




"היו חזקים!" אבישי הברי (12:10 21/02/03)


לכל משפחת מינץ
ולכל משפחות השכול
היו חזקים כי מילים לנחם אין.
אומרים :
"המקום ינחם אתכם", כי
אין לנו על מי ועל מה להישען
אלא על הקב"ה ששומר עלינו
כל שעה וכל דקה וכל שניה.
יישר כוח על פועלכם להנצחת
שמו וזיכרו של רז מינץ הי"ד.
אסיים בזאת:
ה' עוז לעמו יתן
ה' יברך את עמו בשלום.
בתודה
אבישי הברי
כפר סבא.




"נשמה טהורה שכמותו..." רחל יזדי (12:08 21/02/03)


לכבודכם: אני שומעת את השירים המרגשים ללא הפסקה
ובכל פעם אני נרגשת מעצמת יכולת הכתיבה
והבעת הרגשות שלכם.
אני נפעמת מגודל כוחכם למרות המשברים
שמאימים למוטט, ובכ"ז הינכם מתגברים
ומשפיעים על כולנו להישאר חזקים,
ולעמוד איתן מול כל הקשיים, להמשיך
ולשחות נגד הזרם.
אינני מכירה את רז ע'ה שעלה השמימה
על קידוש ה', אך בטוחני שאם הוא נלקח
בעודו צעיר כ"כ, נשמתו כה טהורה
שהאלוקים רצה אותו לצידו. בתפילה שימליץ עלינו רק טוב
וימשיך להזרים בכם כוחות כדי
שתמשיכו ונמשיך בעבודתכם הקדושה.
רחל יזדי
בני ברק.




"אנו שותפים" דבורה ושמעון שפיגל (13:53 16/02/03)


למשפחה שלום רב ! קיבלנו את התקליט
ובדרך זו אנו שותפים לאבלכם
ולכאבכם הגדול. איחולינו הרבים לבריאות ושלום, ד"ש לאמא אורה ובני ביתכם,
וכמובן לסבתא שולה. ה' עוז לעמו יתן
ה' יברך את עמו בשלום ! אמן ! ! דבורה ושמעון שפיגל,
תל אביב.




"שישמור אתכם הרז" שקד שרעבי (13:51 16/02/03)


לאחים של רז קיבלתי את התקליטורז, קראתי את העטיפה,
על תחילתו של הסכם ועל ביצועו.
הרגשתי את תחושת החנק שעלתה לי בגרון
ולא רק על האובדן הגדול, אלא על אהבת אחים,
אהבת אמת. אמת ובתמים. אמנם רז כבר לא מתהלך לידכם בצורה גופנית
אך אני בטוח במיליון אחוז שהוא קם איתכם בבוקר
ונירדם איתכם בלילה. אני יודע שתפקיד האחים הוא לשמור אחד על השני
זה פשוט כך.
כשמשהו קורה להם אנחנו מרגישים צביטה בלב
ועכשיו זה תפקידו של רז לשמור עליכם.
רז נימצא איתכם בכל מקום. תנו לו להראות
לכם את הדרך.
אתם אוהבים אחד את השני כל כך, שאתם
תצליחו למצוא אחד את השני גם עם 5 חושים
ואמונה. אז שישמור אתכם הרז כי זה הוא תפקידו
ותודה רבה על התקליטורז. בברכה שקד שרעבי.




"תמשיכו, תמשיכו כולכם..." לימור בוסירה (13:49 16/02/03)


למשפחה של רז . . . אמנם לא קיימת בינינו שום היכרות
והמפגש שלי עם התקליטורז
וכל מה שהוא מסמל,
הוא רק בעקבות החברות וההיכרות
של אדם היקר לי עם רז, ז"ל. את התקליטורז אני ביקשתי מכם עבורו,
אך בסופו של דבר גם אני זו
שזכיתי לשמוע אותו,
ולהיות עדה לסיומה של אחת מהיצירות היפות,
החזקות, האמיתיות והעצובות
שידעתי ושמעתי עד כה . . . המילים, המנגינות, השירה, קול השופר ברקע,
ללא ספק יש בהם העוצמה
לגעת בנשמה, בלב של האדם,
ולהביאו להתחבר ולו במעט,
לאותו כאב, לאותו עצב,
לאותה אהבה ולאותם
געגועים שלכם,שלנו,
לאדם שיקר כל כך . . . לאחר ששמעתי את התקליטורז,
יצירה מדהימה זו, לא יכולתי
להתעלם מהצורך שהתעורר בתוכי
לכתוב לכם ולשתף אתכם
בהתרשמותי הגדולה . . .
ואני מקווה שתקבלו זאת בשמחה . . . ומספר מילים נוספות אחרונות . . . תמשיכו, תמשיכו כולכם, לשאוב את הכוחות
מאותו מקור שמקנה לכם את היכולת, האומץ
והכוח להמשיך בחייכם בכזאת גדולה :
בעיניי זוהי גבורה, גבורה אמיתית. . . שיהיה לכם ולמשפחתכם
כל טוב ורק טוב . . . מכל הלב לימור בוסירה.
כרמיאל.




"שיר-רז" נ.פ. (13:47 16/02/03)


ליבי, או אלוהים, זועק במרחבים. התשמע קולי רצוף געגועים? נפשי אליך תערוג ואותו אל תהרוג. . אותו כן הרגת ואותי לא עזבת אותו הרגת ובכלל לא כעסת. כן, זהו הסוד וזה גם הרז ואם אי פעם אדע, ואם אולי אבין. ויש כאב בלב ויש גם שמחות, ושרק יפסיקו הבלבולים והשטויות. ושיבוא משיח ושיחזור כבר רז והנה ממרחקים נשמעים פעמונים . . . . . גאולה. . . . . נ.פ.




"הקדושים נהפכים לאנשים כלליים ונכללים בנשמת האומה" יוסף נחום (12:40 14/02/03)


למשפחה היקרה הי"ד ע"י ה"תקליטורז" הקדוש,
אתם גורמים לאחדות בעמנו
ולזרוז הגאולה. "אותם הקדושים שמתו במלחמה
על קידוש ה' נהפכים לאנשים כלליים
אשר נכללים בנשמת האומה".(הרב קוק). בכוחו של רז אתם מאחדים ומחזקים.
יישר כוח, תמשיכו בעבודת הקודש שלכם
חילכם לאורייתא. באהבה יוסף נחום
נצרת עלית.




"רז נמצא, שומר ואוהב" דורית (12:36 14/02/03)


ליבי הגביר את הקצב זמן רב. חיזקו ואימצו אתם ומשפחתכם. מאמינה אני שרז הנמצא "אי שם" שומר, אוהב וגאה בכם. בברכה דורית




"עץ אציל עם שורשים עמוקים עם פירות כאלה משובחים" תמר בן צבי (12:35 14/02/03)


משפחה יקרה, אתם אחים נפלאים וכנראה עם משפחה מיוחדת.
אם רז הוא אחיכם
ודאי שהוריכם הם עץ אציל שהיכה שורשים
עמוקים והמניב פרות משובחים שכאלה. התקליטור מרגש ונכנס ללב.
אהבנו אותו והתרגשנו.
אוהבים אתכם
ומחזקים אתכם חיזקו ושלא תדעו דאבה! משפ' בן צבי
מושב נתיב העשרה




"יש לכם תפקיד..." אביגדור פרל (12:33 14/02/03)


שלום אור, גל, גיא, יואב ואורה. קיבלתי את התקליטורז ו . . . &1128#; יחיד ומיוחד במינו.
רעיון נפלא להנציח בן ואח אהוד בצורה שכזאת.
גם המילים וגם המנגינות באים ממשהוא עמוק מאוד,
ישר כוחכם על כל המפעל הזה.
מנסיוננו, העם צמא מאוד לאנשים שיכולים
לחזק ולעודד אותו בימים קשים אלו.
רק אנשים שבאים משבר, אובדן ושכול
ונותנים כיוון של שמחה ואמונה,
יכולים לעשות את העבודה יותר טוב
מכל אחד אחר.
יש לכם תפקיד גדול וחשוב, ויש לכם
את הכלים לעשות את זה.
היו בריאים וחזקים ותמשיכו במלאכת הקודש
שבה אתם עוסקים. כל טוב ורב תודות אביגדור פרל
רחובות




"האור בתוך החושך..." ליאת מלחי (11:29 14/02/03)


למשפחת מינץ תודה רבה על התקליטורז. טוב שיש מי שיכול לראות את האור בתוך החושך הגדול. רק טוב. מלחי ליאת.




"אתם תמיד בראש ובזיכרון שלי..." מיכל זוסמן (11:28 14/02/03)


למשפחה שלום אתם תמיד בראש ובזכרון שלי . . . הרבה כוח
בברכה זוסמן מיכל




"חיזקו ואמצו!" מרדכי דמתי (11:27 14/02/03)


בע"ה משפחה יקרה המקום ינחם אתכם בין אבלי ציון
וינחמנו בבניין בי"המק במהרה בימינו, אמן ואמן. ידידיי!
קראתי את המילים
שמעתי את המנגינות והן עשו את שלהן,
חדרו אל ליבי וריגשו אותי.
ואני מקווה כאנשים מאמינים (וגם אני)
שאלוקים מתקדש בקדשיו,
דרכיו נסתרות ואין צורך או יכולת להעמיק בהן.
ראו וחיו קדימה למענכם ולמען רז הי"ד
כדי שלא יצטער למעלה ולא אנחנו כאן למטה.
חיזקו ואימצו וישועת ה' תעמוד,
ונשמע בשורות טובות ומשמחות בקרוב,
ידידכם דמתי מרדכי
דרה




תודה על הרז הנפלא! נדב סדקה-רעות (11:25 14/02/03)


משפחה יקרה. לא אכביר במילים, פשוט תודה על כל הרז הנפלא שהענקתם לי. באהבה רבה והערכה אין קץ. נדב סדקה-רעות
טבעון.
תודה.




"המכתב שלא נשלח..." יורם לפר ((11:22 14/02/03)


25/10/2002 לרז, קשה להאמין אבל חלפה שנה מאז אותו יום שישי ארור שאמא צילצלה
אלי שאגיע מהר כי נמצאים אצלה מקצין העיר. בדרך הבנתי שהם לא
הגיעו לשאול לשלומה וקלטתי שלמעשה עשית תרגיל על אמת.
את ריגשותי במשך השנה כתבתי לך מפעם לפעם בפתקים הקטנים
ששילשלתי לך בחריץ ההוא שמיתחת ל"כרית" שעל מיטתך האחרונה.
אתה רואה עכשיו בשביל מה אני צריך בכיס את הפנקס הקטן? זה לא
רק לרשום מיספרי טלפון. אמרתי לך שאף לא יודעים מתי צריכים
לכתוב אבל לא האמנתי בחלומות הכי שחורים שזה יהייה השימוש.
חזרתי עכשיו מטקס אזכרה בבית ספר "אחדות" והייתי חייב לספר לך
איזה טכס מרגש ומרשים ערכו לכבודך, הרגשתי כאילו אתה איתנו
ומלגלג בזוית הפה, כשהיתישבתי לכתוב לך פתחתי את הרדיו
ובדיוק שרית חדד שרה את "שמע ישראל", כמה סימלי "כשהלב בוכה
רק אלוהים שומע, הכאב עולה מתוך הנשמה." והיא ממשיכה "בעיניי
דימעה, הלב בוכה בשקט וכשהלב בוכה הנשמה זועקת". אני חושב
שאין תאור חזק מזה לתאר הרגשתי וכאבי. אתה יודע, אמא קיבלה
את כושר ההבעה והכתיבה ולצערי הגדול, עכשיו גם את הבמה.
אתמול בטקס האזכרה בבית הקברות היא חתכה פעם נוספת עוד חתך
עמוק בליבי. קשה לי וכואב לי לראות אותה בסיבלה. הרי ביננו
אני יודע שהכל הצגה ובליבה פנימה היא גמורה.
"הכאב גדול ואין לאן לברוח, עשה שיגמר, כי לא נותר בי כח",
ממשיכה שרית חדד.
הגיעו אתמול המוני אנשים לבית הקברות. לרגע, עמדתי נידהם ,
מסרב לקלוט את סיבת הגעתם. עמדו שם חיילי "דוכיפת", ואני,
שהיבטחתי לעצמי להיות חזק , לא יכולתי לכאב והדמעות שטפו ללא
מעצור. האמת, חיפשתי אותך, חשבתי שאתה עומד בינהם ושעוד מעט
קט תצא מהשורה ותישאל על מה הבכי והדמעות, אבל לא!! לאט לאט
ניכנסו והתכנסו כולם ליד מקום מנוחתך, או אז ראיתך ממעל עם
גדוד המלאכים והבנתי שבעצם לא תחזור.
אתה יודע, עם כל חילוקי הדעות שלי והביקורת על דרכו של גיא,
בדבר אחד אין לי ברירה אלא להסכים איתו, שאתה מרחף למעלה מעל
לעננים." כשהלב בוכה, הזמן עומד מלכת, אדם רואה את כל חייו
פתאום", כמה ששרית צודקת... ניזכרתי באותם רגעים קטנים
ומעטים של פגישות איתך, אנחנו בני מישפחת לפר לא בדיוק
יודעים להראות רגשות, אבל בכל זאת הירגשת וידעת שאהבתיך כבן
לי, אותה שיחת טלפון מהפקק של רבע לשש, האמירה שלי שאתה הוא
נציגי במטכ"ל וגאותי על כך שאחייני משרת ב"דוכיפת", לא משים
מליבי. התמונות צפות ועולות ואיתן גם הדמעות. הרגעים הכי
קשים, כבר סיפרתי לך, בצעדות הבוקר בים. אז יש זמן לחשוב
ולהיזכר. לא פעם אני רואה במטושטש את דמותך בין הגלים, או
באופק הרחוק כשהמים נושקים לעננים. כשזה קורא אני מיד מתחיל
לשיר לעצמי, כדי לגרש את האילוזיות, אוי אחיין שלי, כמה שזה
קשה!!
מכל התמונות והמחשבות שיש לי על העבר ועל העתיד, לא פיללתי
שדווקא אותך הגורל ישיג. לא חלמתי
בחלומותי הגרועים ביותר שדווקא אנחנו נעמוד בבית הקברות
וניבכה על יקר לנו והוא בעצם בן.
במה חטאנו ומה פשענו שאלוהים כה היתאכזר? בערב ראש השנה כתבתי
לך , ביחד עם ברכת שנה טובה,
שהשנה לא אלך לבית הכנסת. מותר לי לכעוס על בורא עולם על
שהיכה במישפחתנו ללא רחם.קצת היה מוזר לא להגיע לבית הכנסת
ובמיוחד בערב יום הכיפורים. ישבתי בבית וניזכרתי בכל אותן
שנים שכלם ליד מושבי מיתקבצים, ומיוחד שנה שעברה, כשהגעת
והתנשקנו וסיפרת לי שסוף סוף מחקת את הפתיח האידיוטי ההוא
מהמישיבון. חוזרת שרית "אדם נופל לפני שהוא שוקע, בתפילה
קטנה חותך את הדממה", די בילבלתי לך במח, אבל זאת דרכם של
המיזדקנים ואני כנראה מתחיל בתהליך.
סבא יעקב היה תמיד אומר ששונאינו לא יזכו להיזדקן, אבל אתה
אהובנו, כזה טהור , כזה צח, למה גורלך נחרץ להיות ילד
לעולמים?????? אוהב אותך יורם




"איזו הנצחה נפלאה..." חיה בר עוז  (14:52 11/02/03)


לכבוד משפחת מינץ הוצאתם דיסק יפיפה !!! לשמוע ולבכות, למרות שאיני מכירה את רז שנפל. כל הכבוד, איזו הנצחה נפלאה. אם תוציאו דברים נוספים בכל הקשר שהוא, אשמח לרכשם. שנזכה כולנו לבשורות טובות חיה בר עוז




"הרבה אור בחיים ושמחה!" שרה רז (14:49 11/02/03)


למשפחה שלום! ריגשתם אותי עד מאוד עם התקליטורז, בדבריו ובמנגינותיו. שיהיה לכם הרבה אור בחיים ושמחה. שרה רז מושב טל שחר.




"להעיר ולעורר את הלבבות!" שרה בדין (14:48 11/02/03)


למשפחת מינץ שלום,
אלף תודות על התקליטור המקסים, המרגש והחודר עמוק עמוק ללב. אני מאחלת לכם המון הצלחה בהפצה הרחבה ביותר שניתן לתקליטורז כדי להאיר ולעורר את הלבבות. יהי רצון שתצליחו בכל מעשי ידיכם, ואיחולים לבשורות טובות, ישועות ונחמות! שרה בדין, אפרת.




"נוגע, מרגש ושר את הלב..." אורן כנען (14:47 11/02/03)


למשפחת מינץ שלום רב! רוב תודות על הדיסק, נוגע, מרגש, ושר את הלב . . . תודה רבה אורן כנען קיבוץ מסילות




"עוד תנגנו יחד בגיטרה...!" רן ישראלי (13:23 11/02/03)


ליואב, אורה, אור, גל וגיא שלום אני יושב עכשיו בחדרי וברקע מתנגן 'תקליטורז'.
דבר ראשון אני רוצה להודות לכם מעומק ליבי,
הסברים יגיעו בהמשך. הסיפור שלי )ובעצם החיים שלי( מתחיל ב 17.5.2000
קצת לפני חצות הליל נפצעתי קשה מאוד
מפצצת מרגמה שירה החזבאללה לעבר מוצב ריחן בדרום לבנון.
בבית החולים פגשנו אני ומשפחתי את יואב במסגרת עבודתו ברדיו. לפני 10 ימים פגשתי שוב באביכם שסיפר לי ולאימי על
הטרגדיה הנוראה שלכם.
היום בצהרים קיבלתי את הדיסק שהפקתם לרז. ועכשיו אני מגיע לתודות.
לגמרי לא ציפיתי לכך אבל כבר אחרי דקה מתחילת השמעת
ה ' תקליטורז ' זלגה הדימעה הראשונה על לחיי, והאחרות לא
התעכבו,
בכי משחרר וחופשי שכזה לא חוויתי כבר מזמן.
למרות שאולי תתקשו להאמין, אני מנסה להזדהות ולהתחבר
לרגשות שלכם כלפי רז, והם מדהימים בעוצמתם ובדבקותם.
ב"זכות" הפציעה למדתי את כוחה של המשפחה ועד כמה מוכנים
להשקיע ולהקריב עבור שאר בני המשפחה.
קשה לי לתאר במילים עד כמה צר וכואב לי כי נאלצתם
לשכול את רז כדי שכולם יוכלו לראות
עד כמה יקר הוא עבורכם ועד כמה נפלאה אהבתכם. למזלו של אחי הגדול )גם הוא נקרא גיא( הוא לא איבד אותי
)למרות שזה היה די קרוב לכך(.
נשאר לי רק להשתתף בצערכם ובצערו של כל עם ישראל
על נפילת מיטב בניו בהגנתם על מולדתנו האהובה. תודה, תודה ושוב תודה על מה שעה למעני ה"תקליטורז",
ועבור מה שזה עשה לכל מי ששמע אותו.
לאור וגיא:
אין בליבי ספק כי אחיכם ממתין בסבלנות אין קץ
עד לפגישתכם ושוב תוכלו לנגן יחדיו בגיטרה. כואב את כאבכם איתכם רן ישראלי.




"ביתי מלא עכשיו באורו של רז" נאוה רחביה (13:22 11/02/03)


בס"ד למשפחת מינץ היקרה
תודה רבה שדאגתם שיהיה לי דיסק כזה שממלא את ביתי באורו של רז היקר! מי יתן שזכרו ימלא אתכם בכוח ובעוצמה, ושלא תיראו עוד צער, אמן!
רחביה נאוה
תל אביב.




"באהבה..." עמיחי הלוי (13:21 11/02/03)


שיל"ת אבי יתומים ודיין אלמנות,
הנה אנו כאן עם ספר קינות,
אבלים ושותקים, הכל כה דומם
אין מילת ניחומים, אין קול ענות. רצינו לזעוק, רצינו לבכות
כי חשנו היטב את כאב המכות
אך יבשו הדמעות והלב כה שומם
כי קהה זה מכבר ונותרו רק שתיקות. ידענו כי לא סבלנו לשוא
והכל שם למעלה היטב מחושב,
טובים וצודקים מעשי ה'
גם אם לא נראה זאת עכשיו. ידענו היטב, ידענו כל זאת
ובנעם ה' כה ציפינו לחזות,
גם תחת שבטו של רשע וזומם
המשכנו תמיד לקוות להזות. דמנו שתת שנים ארוכות
גנחנו בשקט, פגועים עמוקות
אך עדיין חלום את ליבנו חימם,
שרדנו והמשכנו למענו לחכות. ריבונו של עולם! כבר אלפיים שנה
נשמת ישראל בגלות מתענה,
מקום מקדשנו חרב ושמם
ואתנו סובלת גם השכינה. עד מתי אלוהים?! עד מתי תעזבנו?
עד מתי מלכות הרשעה תשפילנו?
שלח בם חרון אפך, תהומם
ואותנו אליך ה' השיבנו. עייפנו, הגיעו מים עד נפש,
כמעט וטבענו בבוץ וברפש,
אבינו מלכנו, עלינו רחם
וחסדך מאתנו לעד שוב אל תמש. (מוצאי ט' באב, ה'תשנ"ז)
עוצמתנו וסגולתנו, בכך שאנו גם על הרע
יודעים לברך: ' דיין האמת '.
וגם כשהמכה היא הכואבת ביותר שקיבלנו,
זו מכה של אבא שאוהב,
ותמיד כשאני עומד במחסום או בפעילות,
זוכר את האבא שלנו ואת הבנים שלו,
שנהרגו וקידשו את שמו ואת האדמה שנתן לנו,
ומתפלל שיתן לעם ישראל ולי את הכוחות
ללכת בדרכו של בר כוכבא וגם של רז
ודווקא כשקשה ושוחק זה מה שנותן את הכוח להמשיך.
מהמצפה לישועה ולתחיית המתים באהבה עמיחי הלוי
(חייל של ה' בנח"ל החרדי)




"הילד שלא יזדקן לעולם" יהודית מדר (13:19 11/02/03)


שלום לכם משפחתו של רז! לא הכרתי את רז, אך למדתי מעט מהדיסק הנפלא, על הילד שלא יזדקן לעולם, שנתן את חייו למדינה. המילים נפלאות, כ"כ נוגעות ללב, השירה גורמת לי להגביר ולרגע לשכוח שיש פה סביבי את שלושת ילדי החמודים. הגדולים אביב וליאור שואלים לפשר ההתרגשות ואין לי פנאי כרגע לענות, השירה סוחפת, מרגשת עד כאב, ' איך זה שדמעות לא מתייבשות ' ' והלב, כן הלב, הוא מושך כל הזמן לכיוון הריגשי ' כל השירים כ"כ חזקים, אנחנו מדקלמים חלק מהם. אני משמיעה לחברים בקיבוץ וגם הם משבחים. שתצליחו לעמוד בכאב החד הזה, ומי יתן שיבואו ימים שטופי שמש שהפרפרים יעופו שהירח יזרח והכוכבים יאירו בברכה
יהודית מדר
קיבוץ ניר אליהו.




"אוסף עוצר נשימה וסוחף...ובפנים צעקה חרישית מסתתרת.." אילת ש. (13:17 11/02/03)


'תקליטורז' לאחר שקראתי את המילים המצורפות התמלאתי מילים שלי.
המילים הכתובות בחוברת הן אוסף עוצר נשימה של
תחושות והבנות על אוצר גנוז שנלקח ותמיד ילווה אתכם וזה מביא
לצעדים שונים ומשונים,
ובפנים צעקה חרישית מסתתרת בהוויה המסחררת.
. . ורגעי מכאובים מפוזרים על פני השטח בקיום היומי.
המילים שקראתי הביאו לחיבור לנשמה ולרגשות ולסערות שונות,
והן מעבר לכל הערכה גשמית.
רז אינו מת. הוא עבר למחוזות רחוקים מאיתנו, לפינה נשגבת
בבריאה.
כפי שמופיע ב 'לשיר לך את הלב' וב 'מלאך קטן':
החיבור הבלתי תלוי, התמידי של הכותב עם רז, מורגש בעוצמה
מדהימה, וזה היופי שבכתיבה
ומכאן אני מגיעה למילותיי שלי:
' כאבים אילמים מפוצצים סמטאות של שלווה שנבנות אחרי המלחמות
.
עצב שחודר אל הנשמה הופך הכל לכהה יותר.
הבהירות משתנה בהתאם להתרחשות וניצוץ של אושר שומר על השפיות
ומונע את הקץ.
התלבטות קיימת מפנה מקום למחשבה עליונית על הישרדות בצל הכאב
והסבל.
הכוח שבנפש מפגין עוצמה ומתמרד ומסביב יש הרבה במה ללחום.
דגל הניצחון תלוי גבוה עד מעל לנראה והרצון החזק יותר הוא
שיקבל החלטה או לא,
כי הצעקה שמנפצת את חלונות ההגנה, לה ההשפעה.
השכול מכסה על הכל ובפינות הבתים יש צער על שהלכו וכל אחד
נושא בתוכו חלק
נוסף ממה שנחשף ושובו של האבוד נכסף. . .
נשארים רק זיכרונות, טיפות קטנות של צחוק במהלך הזיכרון
ובשבריר הכל כאילו מועף אל מעבר להרים.
עננים של מיסתורין ואין בריחה במקרה שמביא לבכיות,
והגעגוע מרחף פה על הכל ויש זעקה חרישית מלב עמקי האדמה.
כשביל שניסלל אט אט, שביל האובדן מהול ושזור בריחות
נעלות של כיסופים וריגושים בלתי מתממשים . . .
רז אמנם עזב למקום אחר בעולם, אך הוא תמיד קיים,
אי שם רחוק מכולם. האומנם?!
בתקווה שהקב"ה ישמור עליו ועל כל שהלכו
ויידעו נחת ושלווה עליונה בחסדיו של הבורא. אמן!!
אילת ש.
נתניה.




"כ"כ יפה ומרגש- כאילו גם אני הכרתי את רז... אורלי יניב (13:11 11/02/03)


למשפחה שלום רב! קיבלתי את התקליטור של רז ומאז אני מאזינה לו רבות. השירים כ"כ יפים ומרגשים וגם הביצוע יפה מאוד. אני בטוחה שזו הדרך הטובה ביותר להנציח את יקירכם רז. אחרי שמיעת השירים אני מרגישה כאילו גם אני הכרתי אותו ואני בטוחה שהאבדה גדולה. כאם לחייל קרבי אני מזדהה איתכם וכואבת את כאבכם. מי יתן ולא תדעו עוד צער. בתודה
אורלי יניב.




"אנחנו איתכם!" משפחת רביע (13:09 11/02/03)


ליואב ואורה ההורים של רז,
לגיא, גל ואור האחים!
כאבנו, התרגשנו, בכינו וגם צחקנו, או יותר נכון חייכנו,
ואני מתכוונת לבנותיי בנות ה-6 וה-8, ואלי עצמי.
בעיניים בורקות הן הקשיבו, זרמו עם הניגונים, וחיו את חייו
הקצרים של רז, וכל זאת בתוכנית רדיו קצרה למדי, בה שמענו את
גיא מספר את סיפורו של רז.
ותודה לבורא עולם ולכם שליחיו על המוזיקה הנפלאה.
נקווה ונתפלל לזמנים טובים יותר, לזמנים שמחים יותר.
נייחל לזמנים של משיח ותחיית המתים,
שאוטוטו ממש תגיע,
ואז ניפגש ונתאחד תחת כנפי השכינה. בתפילה לגאולת עם ישראל. משפחת רביע,
ביתר עילית.
(הבנות היקרות והמתרגשות הן
מיה בתיה, ורחל הודיה)




"הנשמה היא המנגינה והמילים הן הגוף" ענת מחמלי (13:08 11/02/03)


למשפחת מינץ: המילים במצבים שכאלה מאבדות משמעות,
הכל מתגמד אל מול הגעגוע שנוצר,
יש איזה שהוא חלל שלעולם לא יתמלא,
ובלב תמיד יהיה מקום מיוחד בעבורו,
שטח קבוע שלא ניתן לכבישה.
השנים חולפות ומה שנשאר הם הזכרונות בעיקר,
תמונות ממקומות שונים בחיים וחפצים אישיים.
הכאב עצום בלאבד אדם יקר ומיוחד שהיה חלק
דומיננטי כל כך במשפחה.
לעולם לא נדע מדוע דווקא לנו זה קרה,
ההתעסקות בשאלה 'למה' לא תיתן דבר.
לנו בני האדם עם השכל האנושי המוגבל
אין ברוב הפעמים את יכולת ההבנה,
אך מה שכן בטוח: שיש לנו את הכוחות להתמודד
עם המצב אליו נקלענו יום אחד.
כי מהשמים מעמידים את האדם במצבים שיש
ביכולתו ובכוחותיו לעמוד בהם,
גם אם עושה רושם שזהו 'סוף העולם'.
נוכחנו לדעת שיש את ההמשך אחרי המכשול,
הכל נראה אחרת והחיים מקבלים משמעות קצת שונה. הרעיון להנציח את רז דרך שירים עמוק בעיני.
הנשמה הינה המנגינה והמילים הם הגוף,
משהו בחיבור הזה גורם לחיות כלשהי יש קטע שחנה סנש כתבה על כך שצריך ללכת בדרך
שהיטוו הנופלים: ' יש כוכבים שאורם מגיע ארצה
כאשר הם עצמם אבדו ואינם,
יש אנשים שזיו זכרם מאיר,
כאשר הם עצמם אינם יותר בינינו,
אורות אלו
המבהיקים בחשכת הליל,
הם,
הם שמאירים לאדם את דרכו'. נראה לי שאין מה להוסיף, מי יתן ותמשיכו להנציח את רז,
הנצחה שזורמת מהלב
בצורה הכי קרובה למה שהיה באמת!
חזקו ואימצו,
וברכת ה' תהיה נטועה בכל אשר יפנו ידיכם למען מטרה קדושה זו, ענת מחמלי




"את המון המון חושך יכול לכבות אור של נר" מור לוזון (13:06 11/02/03)


למשפחת מינץ: לענין:
התקליטורז ממש ריגש אותי, רציתי להגיד לכם שניכנסתם אלי ללב,
הכנסתם את רז אלי ללב.
בהתחלה קראתי את החוברת מס' פעמים ואז שמעתי את הדיסק פעמיים
וחשבתי הרבה על זה ש,
למה איכפת לי מי זה רז?! זאת אומרת, ברור שאיכפת לי כי הוא
נשמה יהודית והוא חלק ממני, כל ישראל ערבים זה לזה, והוא
'חלק אלוה ממעל' , אבל אני לא מכירה אותו, לא יודעת עליו
כמעט כלום, למה שאתחבר אליו??
במשך הזמן שהקשבתי לשירים ונכנסתי יותר לעומק עם השירים ועם
הניגונים )ניגונים זה דבר שאני מאוד אוהבת!( והתחלתי להרגיש
פשוט איך זה נכנס לי ללב, והכי חשוב שזה קירב אותי לה'. אפשר
ללמוד הרבה מהשירים והמנגינות של התקליטורז.
אם תישאלו אותי עכשיו מי זה רז? לא אוכל כ"כ לענות, או לספר
עליו, רק שהוא היה בן אדם טוב, שהיתה לו נשמה יהודית טובה,
זה משהו שעבר לי דרך המסר מהשירים : שהוא היה בן אדם מדהים,
שעושה טוב, שרוצה ומחפש לעשות טוב לכולם.
חןץ מזה שהוא נפל על ארץ ישראל, על הדבר הקדוש הזה, ובלעדי רז
ורבים כמוהו שנפלו על קדושת הארץ, לא היינו קיימים פה, לא
היינו גרים פה. דרכם הקב"ה נותן לנו בכל רגע מחדש את ארץ
ישראל, ארץ האבות הקדושה הזאת.
וזה לא סתם שאומרים שהארץ היא קדושה, זה הדבר שמאחד את כולם:
העובדה שגם לאנשים שעדיין לא שומרים תורה יש את הרגש החזק הזה
לארץ, ואת הרעיון הזה שנקרא:
'ארץ ישראל', וזה דבר שאפשר ללמוד מרז, את מסירות הנפש על ארץ
ישראל.
לפי השירים גם ראיתי שרז פיזר אור והרבה )'השמש של רז שקעה
אבל האור ממשיך לזרוח'(, הגוף הלך, היצור הזה שנקרא רז אולי
הומת אבל כל מה שהוא השאיר, את כל האור שהפיץ, אף פעם אי
אפשר יהיה לכבות ) 'המון המון חושך יכול אור של נר לכבות,
ואף אם כבה הנר את האור שהפיץ אי אפשר לכבות לעולם', זה
מהבע"שט( וזה באמת מתאים גם לרז, בדיוק ככה:
עד עתה לא הכרתי את רז ולא הושפעתי ממנו ועדיין איני יכולה
להגיד שאני מכירה את 'רז', אך אני כן יכולה להגיד שהושפעתי
ממנו. הוא לימד אותי, ואני חושבת שאת מה שאתם עשיתם בזה
שיצרתם את ה'תקליטורז', הנצחתם אותו בצורה הטובה ביותר,
ונתתם לנו, לאנשים שלא הכירוהו, להכירו, קידשתם שם שמים,
תיקנתם עולם במלכות שדי, כי התקליטור 'עושה את זה'.
'למרות התשובה לעיתים נשארים בחוסר עונים', זה קורה בכל
ניסיון שה' מעמיד אותנו בו. אנחנו נשארים בחוסר עונים, זה
קשה מאוד לפעמים אבל מהשמים לא מעמידים אדם בניסיון שהוא לא
יכול לעמוד בו, הקב"ה דואג שלאדם יהיו כוחות ואף על פי שיש
נטייה להישבר, בסוף חוזרים אל התשובה ומוצאים בה עוד הרבה
תשובות.
כשגיא רשם: 'בכל פעם שנישהו בסביבה יקרא 'רז' הלב שלי ירעד
. . . רעדתי גם אני ביחד, כל העניין שזה בא מלווה עם תקיעות
שופר, ושופר זה משהו שמזכיר חשבון נפש, התעוררות, וזה באמת
מה שנראה אח"כ:
'ואנחנו נשארים פה בארץ, עורגים ואורגים ותועים ותוהים' אנחנו
באמת צריכים להיות בחשבון נפש כל הזמן, והשופר מעורר אותנו :
' שימו לב, מישהו הלך פה, תראו מה אנחנו צריכים ללמוד ממנו,
איך לתקן, וזה חשבון הנפש שלנו, וגם בעצם איך להמשיך את אורו
של רז.
*זה נכון שהשירים הכי יפים שיוצאים הם בעצם רגשות געגועים, כי
כאלה שיוצאים מתוך הלב, שמוציאים את מה שבפנים, אלו הכי
טובים, והדיסק הזה באמת 'פתח לי משהו בפנים'.
רז הוא בעצם סמל , סמל לכל אדם ואדם, שכל אדם הוא בעצם עולם
ומלואו, שיש לו מנגינה משלו, דרך משלו, וכל אדם באמת יכול
לשנות הרבה בעולם ולהפיץ את האור שניתן לו מלמעלה!
מבטיחה להמשיך להפיץ את האור של רז! מור לוזון
נתניה.




"המנגינה והרז שרים לי את הלב, תודה!" ע. נ. (23:42 10/02/03)


למשפ' מינץ שלומות
כל העולם כולו רז גדול מאוד!
רגשות געגועים אור נשמה וכח שלחתם אלי, ואני מודה מאוד.
כמעט שבוע עבר מאז נגלתם ופתחתם צוהר לנשמתי. אני מודה לנשמות
הטהורות שחיברו בנינו, מאושרת שיכולתי לדבר אתכם אישית
וסיפרתי את הנסיבות שהביאוני להתחבר כה חזק למה שאתם מצליחים
להעביר בשירים במילים במנגינה בהרבה אור ותקווה.
מלאתי את בקשת המשפחה וקראתי בשקיקה כל מילה בחוברת המצורפת
לתקליטורז.
אני מאושרת ומודה שבעתיים אחרי שורות אלה בהתחברות עמוקה.
"האדם שלכאורה מת, זה פשוט לא ככה, אחרי שנשמתו טורטרה בתוך
גופו בחייו, עכשיו סוף סוף היא נחה... הנשמה השורה בו היא
הדבר האמיתי".
אתם מדברים על הרז האמיתי, אם נבין או לא נבין אתה יסוד עולם
ונמשיך לשיר לך את הלב.
איך אומרים החבר'ה, יש אלוהים.
איך זה שבדיוק באותו בוקר יום שלישי, פעמיים כי טוב, פתחתי את
הטלוויזיה ושמעתי אתכם והמסר האדיר שהעברתם.
כל אחד והאלוהים שלו והנשמות הטהורות לא יעזבו אותנו לעולם.
עבר בי הרהור האם לשלוח מילים אלה שהרי הם רחשי לב, וזרימה
של מחשבות שבאות ממני בעת האזנה לתקליטורז. זו לא התלבטות,
זה פשוט לשתף את העוצמה בה עוררתם והוצאתם רגש אדיר הקיים
והמלטף את הפצעים.
השירים המנגינה והרז שרים לי את הלב
תודה!




"קטיף מוצלח" י.י. (21:05 10/02/03)


שלום משפחת מינץ: מקווה ששלומכם טוב.
תודה רבה על המשלוח המהיר של התקליטורז.
קיימתי את בקשתכם וקראתי את המילים לפני...
האמת שהדיסק הפתיע אותי - חשבתי, שיר או שניים על רז והשאר...
אתם יודעים, " מים, שמים, למה לא באת? " כזה, ופתאום -דיסק
שלם - "תקליטורז "!
ולמרות שלא מכירה את רז בכלל - מצאתי את עצמי ממש מתבאסת,
כמעט מתגעגעת אליו.
נשמע קצת לא הגיוני, הא? אבל זו האמת.
נכנסתי ל" אתרז" וקראתי שיש כבר חומר ל "תקליטורז 2" אז שיהיה
בהצלחה.
קצת מוזר להגיד בהצלחה על משהו שבעצם - אולי, בטח הייתם
מעדיפים לוותר עליו
ו "לקטוף " ניגונים מתוך שמחה שלמה, עם אח חי... אבל נראה
שאח שלכם (שלנו?) אכן חי
ונמצא פה... אז בכל מקרה תודה ובהצלחה בקטיף ושנשמע בשורות טובות במהרה.
י.י.
ק.




"לגלות רזים" מאיר בן בסט (20:54 10/02/03)


למשפחת מינץ השלום והברכה!!! היום קיבלתי את הדיסק בדואר, קראתי את המילים של כל השירים
בעיון רב וקלטתי את הבכי
והעצבון האין סופי שנסתרים בכם בפנים - ואתם ממש מגלים את
" רז "- העולם, בריאת
האדם, והנשמה -
שבתוכו, בתוך בגוף, וברגע שהנשמה יוצאת מהגוף נשאר ללא תוכן
כלי הקיבול,
ואנחנו - כולנו ניפגש בעולם שכולו טוב, בגן העדן של מעלה.
רז הוא כעת מלאך - ומשקיף עליכם ומברך אתכם על פועלכם על פני
האדמה - כי כאן
אנחנו רק זמניים:
החיים האמיתיים מתחילים ב"מלכות השמים"- חיי הנצח, וכולנו
נפגש ביום מן הימים, אמן! בתהילים כתוב: "למנות ימינו כן הודע - ונביא לבב חכמה, - כי אלף שנים בעיניך
כיום אתמול, כי יעבור
ואשמורה בלילה,
זרמתם שינה יהיו בבוקר כחציר יחלוף, בבוקר יצוץ וחלף - לערב
ימולל ויבש - כי כלינו
באפך ובחמתך כעת - וישן". שנת ישרים, "שנת נצח" - וכשיבוא
יומינו באחד מן הימים
נפגש עם כל יקירינו. שלכם מכל הלב!!! מאיר בן בסט, בת ים.




"לזרוע את אורו של המלאך בכמה שיותר שדות" מירי דץ (20:43 10/02/03)


למשפחת מינץ היקרה שלום רב, מקווה שבימים אלו אתם מצליחים להעביר למספר רב ביותר של בתים
בישראל את התקליטורז
לעילוי נשמתו של רז ז"ל, ובכך לזרוע את אורו של המלאך בכמה
שיותר שדות ואולי
בעזרתו/תכם
נזכה כולנו להתבוננות פנימית טובה יותר ובכך לעולם טוב יותר. יישר כוח, על הביצוע, ועל הכוחות, ועל העונג שעוזר ( ולא
רק לכם, כך נדמה לי),
לשכך במעט את הכאב, ולנסות בעזרת התקליטורז לקבל את החיים בכל
זאת ולמרות הכל ואף
על פי כן - כמתנה ... תודה רבה לכם, אנשים יקרים , מירי דץ, פר סבא.




"אצלי רז מונצח!" קרן שחר (20:38 10/02/03)


מש' מינץ שלום! כשהגיע הדיסק בדואר, מיד כשסיימתי לעבוד רצתי לשמוע אותו.
נדמה לי שבכולנו, שבכל הפרצופים הלכאורה שמחים שלנו קיימת
פינה עצובה משלנו.
לא כולנו מכירים הרוגים, אבל כן כולנו, בתוכנו-תוכנו, לפעמים
עצובים.
לפעמים קשה לבטא, ופה התמזל מזלי לשמוע את הדיסק.
שירים מסוימים בו העבירו בי זרם חשמלי שהתפצל לשאר האיברים.
נכון, לא הכרתי את רז אבל הרגשתי כאילו ראיתי את נשמתו
מבפנים.
רציתי לשיר איתכם, רציתי להחזיק את היד, לנחם, אבל כשבא הרגע
בורחות המילים.
מילים מסוימות בשירים ממש העלו בעיני דמעות. אם הייתי יכולה
לעשות ולו מעט
כדי להקל על כאבכם - הייתי עושה.
אז.. באמת חזקו ואימצו - ו... אצלי רז מונצח!
תודה, תודה, תודה
קרן שחר.




"המנגינה והרז שרים לי את הלב, תודה!" ע. נ. (20:33 10/02/03)


למשפ' מינץ שלומות, כל העולם כולו רז גדול מאד! רגשות געגועים אור נשמה וכח שלחתם אלי; ואני מודה
מאוד.
כמעט שבוע עבר מאז ניגלתם ופתחתם צוהר לנשמתי. אני מודה
לנשמות הטהורות שחיברו
בינינו,
מאושרת שיכולתי לדבר איתכם אישית וסיפרתי לכם את הנסיבות
שהביאוני להתחבר כה חזק
למה שאתם מצליחים להעביר בשירים במילים במנגינה
בהרבה אור ותקווה.
מלאתי את בקשת המשפחה וקראתי בשקיקה כל מילה בחוברת המצורפת
לתקליטורז.
אני מאושרת ומודה שבעתיים אחרי שורות אלה בהתחברות עמוקה.
" האדם שלכאורה מת, זה פשוט לא ככה, אחרי שנשמתו טורטרה בתוך
גופו בחייו, עכשיו
סופ-סוף
היא נחה... הנשמה השורה בו היא הדבר האמיתי".
אתם מדברים על הרז האמיתי, אם נבין או לא נבין אתה יסוד עולם
ונמשיך לשיר לך את
הלב.
איך אומרים החבר'ה, יש אלוהים;
איך זה שדווקא באותו בוקר יום שלישי, פעמים כי טוב, פתחתי את
הטלוויזיה וראיתי
ושמעתי אתכם והמסר האדיר שהעברתם.
כל אחד והאלוהים שלו והנשמות הטהורות לא יעזבו אותנו לעולם.
עבר בי הרהור האם לשלוח מלים אלה שהרי הם רחשי לב, וזרימה של
מחשבות שבאות ממני בעת
האזנה לתקליטורז. זו לא התלבטות; זה פשוט לשתף את
העוצמה בה עוררתם והוצאתם רגש
אדיר הקיים
והמלטף את הפצעים. השירים המנגינה והרז
שרים לי את הלב.
תודה!




"רז עכשיו בראש שלי" חנה מיצנגנדלר (20:30 10/02/03)


רז, שלום! גיא אולי זה טוב, אני בטעות כתבתי רז, הוא עכשיו בראש שלי.
מתחשק לי לשבת ולשמוע כל שיר ושיר בנפרד ורק לשמוע,לא לעשות
שום-דבר בו זמנית.
אתמול בערב " נפלתי" לישון, קמתי ב - 11 מלאה מרץ, ושמתי דף
למכתב על השולחן.
הדלקתי VT ברוסית, היה שידור על מלחין מאוד ידוע ופופולרי בשם
טריברדייב
veidrevirat((
הוא כתב מוזיקה ל - 130 סרטים, מוזיקה מצויינת. אחד מהסרטים
ראשונים עם עם מוזיקה
שלו
"בן אדם (ילד) הולך לכבוד (אחרי) השמש". ראיתי אותו שהיתי
תלמידה בית ספר או
סטודנטית
(עכשיו אני בת 64). דרך אגב במאי הסרט - שם "קאליק" - גר
בירושלים.
אחד ממרואינים בסרט ציטט את טריברדייב. הוא אמר :
" שום קושי בחיים, שום אובדן בחיים לא משתלבים עם פסימיות". - כותבת לך את זה מפני שזה נראה לי בקול אחד עם קול שלך - עם
שירים על רז - אח
התאום שלך. כך זה קרה בו זמנית: רצון שלי לכתוב לך ואפשרות לשמוע על
מלחין המיוחד הזה.
גם אמרו עליו : " מלחינים יש הרבה - טריברדייב יש רק אחד " .
תודה רבה לך גיא!
שלום, וסליחה, כנראה יש שגיאות חנה מיצנגנדלר.




"אחרי רז אנחנו לא אותו דבר..." ניצן אלמוג (20:27 10/02/03)


משפחת מינץ היקרה... אני בטוחה שאיני הראשונה שאמרה לכם כמה מדהים התקליטורז, ואני
בטוחה שאתם יודעים
זאת גם בלי שיגידו לכם אבל בכל זאת: תודה. תודה על דיסק מדהים שגרם לי לחשוב עוד קצת על הדעות
ועל הדברים שאני חושבת,
ושגרם לי להעריך עוד יותר אהבה בין אחים ואהבה בכלל.
הדיסק שלכם, למרות שהוא נורא אישי, הוא גם מדבר לכולנו.
מה הכוונה שלי? אני, עד כה, למזלי, לא יצא לי לחוות באמת מהו
מוות ואבל ושכול.
אין מישהו שהיה ממש קרוב אליי ומת ככה שאני יכולה להרגיש
בחסרונו בתדירות גבוהה,
ועוד יותר לא יצא לי לחוות מוות של חייל או של אדם שנהרג
בפיגוע.
למרות כל המצב היום, כל ההרוגים, זה כאילו רחוק ממני. למרות
שהכל קורה שני מטר ממני
עוד לא חוויתי את זה ואני לא באמת מזדהה עם הכל. זה כמו שעד
שאתה לא מכיר מישהו
שהתמכר לסמים אתה חושב שלך זה לא יקרה, או עד שמישהו קרוב לך
לא נפגע בתאונת דרכים
אתה לא מבין את חומרת המצב.
כך זה אצלי לגבי מוות בכלליות ושכול בפרט - הנושא, למרות הכל,
לא באמת קרוב לי.
זה נורא עצוב לי לשמוע על חיילים שנהרגו או על אנשים שנרצחו
בפיגוע אבל אני לא
מרגישה זאת באמת. זה כמו שאני לא באמת מפחדת בקניון בגלל
שבאזור שלנו (שדה בוקר)
ההרגשה היא שאף מחבל לא יבוא הנה בגלל שעוד לא קרה פה כלום. הדיסק שלכם, התקליטורז, גרם לי יותר להבין את כל העצב הזה -
את תחושת האובדן
הנוראית.
הדיסק שלכם גרם לי יותר להרגיש קשורה למה שקורה פה אצלנו,
להיות יותר מחוברת ופשוט
הפך אותי ליותר מודעת.
מודעת לסוף ולנחרצות של המוות ומודעת לכך שיש אנשים ומשפחות
שלמות מאחורי כל הרוג,
מאחורי כל יום זיכרון הזה למרות כל הסרטים, מה שכתוב בעיתונים
והשירים(. הוא פשוט
גרם לי פחות לחשוב על עצמי ויותר עלינו, על המשפחה שלי,
החברים, הארץ, העולם. אחרי ששמעתי את הדיסק שלכם בפעם השניה, כשנסתיים הדיסק העברתי
לגלגלצ ואני זוכרת
שהשיר שהשמיעו שם )זה היה אמצע הלילה( היה "הכי יפה בעולם" של
מאור כהן.
המעבר החד הזה בין הדיסק המרגש שלכם לשיר כ"כ חסר משמעות היה
כ"כ חד וצורם וגרם לי
לחשוב עוד ועוד על שירים. על שירים שנכתבים בארץ והשירים שאני
משמיעה ברדיו ("אשל
הנשיא").
למה אנשים כותבים שירים ונלחמים כ"כ על ההצלחה שלהם? כסף אפשר
לעשות בדרכים הרבה
יותר קלות
ותהילה גם ניתן להשיג בדרכים אחרות. אז למה שירים בכלל נכתבים
וכותביהם מתעקשים
להשמיע אותם?
מה המניע והאם הוא נכון? רוב השירים הם כאלה שטחיים עם מילים
מטופשות וחסרות
משמעות, האם כותביהם באמת הרגישו את מה שכתבו? אם לא, אז למה
בכלל אנחנו צריכים
לשמוע אותם?
הדיסק של רז הוא לא כזה. מרגישים באמת שכולו נכתב ומושר מאהבה
ומכאב, באמת מתוך הלה
ומרצון שהרגשות יצאו לאויר העולם. זה מה שכ"כ יפה ומיוחד בו. אני באמת חושבת שאתם אנשים מיוחדים והכי הרבה - אנשים טובים.
פשוט טובים על שיצרתם
את כל אלה. תודה!!!
ניצן.




"צו המלך" שמעון טויטו (20:22 10/02/03)


צו המלך. טללים עת יודו
ואל מקומו יצעד בגאון
לעמל היום ישכים קום
שמא למשפט יוקח
והוא לא ידע
שאל ישיבה של מעלה זומן
אל משפט המלך
ילך והוא עודנו
ילד בן (כמעט) כ' שנים
ושבתו על כסאו
לשם עבודתו
היגע " ה צו...
כדור המות פלח ראשו




"להפוך את הסוף לחיים חדשים..." רחל שחם (15:02 09/02/03)


למשפחת מינץ,
טוב, התקליטורז לא דומה לאף דיסק אחר שנשמע לפניו, כל המילים
שחשבתי או תכננתי לכתוב כאן על הדף לא יוכלו לתאר את החוויה
הרגשית-עילאית שעוברת הנפש אחרי שנפתחים לתקליטורז. כל מילה
ומילה נגעה בי והתחברה אליי. מה שבעצם רציתי לבטא כאן זה את
התודה שלי.
לרז הגדול שגרם לכם ליצור את התקליט היפיפה הזה, שהופך:
את הכאב ההורס - למוסיף ובונה
את האבדון - לשליחות והמשך
ואת הסוף - ל"חיים חדשים" ותקווה
אז תודה,
רחל.




"יישר כוח!" אורה כהן (14:04 09/02/03)


לכבוד משפחת מינץ,
קיבלתי את התקליטורז, ובהחלט מרגש היה לשמוע את השירים
(המילים גדולות ועצומות, יישר כח!).
כמובן קראתי את הפתיחה לפני השמיעה, כפי שביקשתם, ואתם
צודקים: זה תורם מאוד למשמעות הגדולה במילים, כמעט מכירים את
רז ועל מערכת היחסים שלכם ושל חבריו, רעיון יפה להנציח בצורה
כזו, בתקליטורז.
רק בשורות טובות! כהן אורה עמנואל




"אוקיי... אז ככה..." דודו עזרן (21:53 08/02/03)


קודם כל אני למדתי בביצפר של אח של רז..
אפשר לראות כמה כולם מתגעגעים אליו
וקשה בלעדיו...
אני רוצה רק להגיד לכל מי שקורא ומרגיש
שרז חסר לו... שתהיו חזקים...
ותזכרו אותו תמיד... כי גם לאחר האבידה הוא נמצא עם כולם...עם
כל מי שזוכר.




"אני מתגעגעת אליך נורא" שחר מינץ (21:38 08/02/03)


רז ההודעה היא אלייך אפילו שאני יודעת שאתה לא תיראה אותה אבל
רציתי להגיד לך שאני מתגעגעת אלייך נורא ותמיד יואהב אותך
אני עדיין לא מאמינה שיותר לא תהייה איתנו ויש לי ממך שתי
זכרונות
אחד התמונה שלך החדר והשנייה בקלטת בבת מצווה שלי אתה מופיע
שם אז מכול הלב
אותך לנצח אוהב ומתגעגעת
ויואב אורית עומרי וכל המשפחה ד"ש לכם!!!




"הצלחתם להעביר בחושים...תודה ששלחתם לי!" מיכל ברקאי (22:22 05/02/03)


מש. מינץ שלום, מאוד מרגש לשמוע ולקרוא את רז. הצלחתם להעביר בחושים את האהבה, החברות, הקרבה שיש ביניכם ואת החסר שנפער. תודה ששלחתם לי מיכל ברקאי .




"אחים..." שמעון טויטו (22:17 05/02/03)


במות אחי
---------
טרם שקעה חמה ונדם
עת נשמע ההד לא עוף השמים בכנפיו יבשר מדי הזית על הסף ניצבו ובשורת איוב בפיהם דם, נדם
ונישלם. ארץ תזעק בצמא תרווה זה המשקה
השמש בלהט תכה הארץ והיא אל בטנה תאסוף מזונה ותאמר " עצמי ובשרי הוא ואלי ישוב "




"פותח כל נשמה ונוגע בכל אחד" שירה שטינמץ (22:09 05/02/03)


מש. מינץ, תודה רבה על הדיסק. עשיתם מעשה גדול במעשה בהנצחת רז, בדרך שונה ומיוחדת. דיסק שפותח כל לב וכל נשמה אפילו אפלה במיוחד. השירים נוגעים בכל אחד מאיתנו אפילו שלא הכרנו אישית את רז. המשיכו לעשות חיל בכל מעשה ידיכם, ושלא נדע עוד צער. · ה' עוז לעמו יתן - ה' יברך את עמו בשלום. שירה שטינמץ קרני שומרון.




"חושבים עליכם ואוהבים אתכם" משפחת רותם (22:06 05/02/03)


מש' מינץ שלום! אנו נמשיך לשמוע ולהפיץ את הרז
חושבים עליכם
ואוהבים אתכם משפ' רותם, עפרה.




"רז נשאר איתנו" סילבי אדרי (22:04 05/02/03)


לכבוד משפחת מינץ תודה על השירים המרגשים, רז נישאר איתנו במילים ובלב. מסילבי אדרי.




"לחזק ולהתחזק" רותי שגיא (21:51 05/02/03)


שלום משפחת מינץ, אני יכולה רק להעריך ולהתפעל מעצם הרעיון והעיסוק בהנצחת רז
שנפל,
ענין שבלי ספק ממלא את רוחכם ואת רוח משפחתכם בכוחות מתחדשים
לאחר כאב כה גדול,
אך לעיתים נדירות נפגשים באנשים שחוו את שבר-חייהם ויש
בכוחותיהם לאסוף כוח,
ועוד לחזק את את סביבתם.
מי יתן ותמשיכו בכוח זה,
רותי שגיא.




"שתזכו להשמיע רק מוזיקה של שמחה.." רותי (21:49 05/02/03)


לכב' משפחת מינץ היקרה! ברצוני להביע מס' מילות תנחומים על נפילתו של בן משפחתכם,
היקר.
שלא תדעו עוד צער!!
קשה לבטא מילות תנחומים שהרי אין אנו יודעים ומכירים את נפש
האדם ותגובותיה
בהקרה לה אסון נורא כ"כ.
אך נפלא לראות ולשמוע שיש לכם הכוח להוציא מפעל הנצחה מיוחד
ואדיר לכבודו
של בנכם ואחיכם.
מפעל היכול להגיע לכל בית בישראל, הנה בביתי ילדי מאזינים
לדיסק הנפלא
ומשתפים גם את חבריהם.
שתזכו להשמיע הרבה מוזיקה אך רק בזמן שמחה!!
רותי.




"נחמה פורתא" טומיו נאווה דורון (21:41 05/02/03)


למשפחת מינץ שלום רב: כהורים שכולים אנו יודעים היטב מה המשמעות של לאבד מישהו יקר.
אנחנו יודעים שהתקליטור לא יחזיר את רז,
אך ככל שיותר אנשים יתקרבו או יכירו את רז
תהיה לכם בכך נחמה פורתא. שלא תדעו, שלא נדע עוד צער
טומי ונאוה דורון קיבוץ להב.




"לאורה, גל, אור, גיא ויואב" אירית שלף (12:49 27/01/03)


הצער והכאב מכים שנית, כשחושבים שמתרגלים לחיות עם הגרוע מכל
מסתבר שיש גרוע יותר.
קראתי הבוקר את המכתב של יואב לרז
וכפי שאומר השיר: 'הגוף שלי צמרמורת'.
אם לא מספיק הכאב הנורא אז מעצימים אותו עוד יותר.
ורק לחשוב, שכך נוהגים צה"ל ומדינת ישראל
בבנים שנתנו את חייהם למען, בעצם למען מה?
אפילו לי נגמרו התשובות.
רק רציתי שתדעו שאני חושבת עליכם
ואפילו לא אומר שכואבת את כאבכם,
כי זה הכאב שלכם.
אוהבת את כולכם
אירית שלף
30.1.72




"397" יואל ברוך (17:49 21/01/03)


למשפחת מינץ היקרה רוב שלומות! בלב רוטט מבקש אני להביע את תודתי העמוקה על הזכות שניתנה לי
לקרוא את המילים ולהאזין לשירים שנכתבו להנצחתו של
בנכם/אחיכם - רז. בכוחותי הדלים ניסיתי למצוא מילים או משפטים שיתארו את רז כפי
שהוא מצטייר ממילות השירים ומלחניהם ומה שהעלתי בחכתי היה
נסיון (אמנם דל ומועט) למצוא את דרך התמודדותכם ואת תאורו
מתוך מילות התנ"ך. בספר ויקרא, פרק א', פסוק ב', נאמר:
" א-ד-ם כ-י י-ק-ר-י-ב מכם קרבן לה'... "
ולפי רש"י במקום ניתנת לכתוב משמעות עמוקה מאוד:
מכם = מכם ממש, לא רק משלכם, אלא כאילו אתם מקריבים בשר
מבשרכם. לאופן התמודדותכם עם השכול, דרך שהיא כולה התגברות תוך העמקת
האמונה ניתו למצוא סימוכין בדברי דוד המלך- בס' תהילים, פרק
י"ח, פסוק ל"ג:
" ה-א-ל ה-מ-א-ז-ר-נ-י ח-י-ל ויתן תמים דרכי "... לאחר ששומעים על רז וחושבים כי מכירים אותו ואת מכלול
תכונותיו החיוביות מעט יותר, ניתן לשייך את מה שנאמר על דוד
המלך בספר שמואל א', פרק כ"ט, פסוק ג':
" ולא מצאתי בו מאומה מ-י-ו-ם נ-פ-ל-ו ע-ד ה-י-ו-ם הזה
". ולגבי רז ניתן אף להפוך את הסדר ולומר כי ' לא מצאתי בו
מאומה מיום היוולדו עד יום נפלו '. לאור האמור לעיל ועם כל הקושי, חובה עליכם להתגבר ולהמשיך את
דרכו של רז ע"פ הנאמר בספר ירמיהו, פרק ל"א, פסוק ט"ו: " כה אמר ה' מנעי קולך מ-ב-כ-י
ו-ע-י-נ-י-ך מ-ד-מ-ע-ה כי יש שכר לפעולתך... ".
(כל הכתובים המסומנים בקו, עולים בגימטריה לסך 397 , כמניין
"רז מינץ").
ברגשי הערכה והוקרה עמוקים, יואל ברוך - רבנות פיקוד הצפון.




"אל תשאל..." מיכל סילברמן (17:28 21/01/03)


...אל תישאל האם השמש עוד תיזרח,
הלילה יתמלא בכוכבים.
אל תישאל האם יש טעם,
גם אושר גם כאב הם החיים.
שא איפה עיניך וראית יום חדש
מחכה למעשיך כמו פעם,
שא איפה עיניך ואל תאמר נואש,
שום דבר כאן עוד לא ניגמר.....
(נתן זך) שניזכה כולנו לימים טובים יותר. מיכל סילברמן.




"כמה מילים לרז" מור לוזון (17:20 21/01/03)


רז: זה מוזר לרשום לבן אדם שלא מכירים, ועוד שנהרג, אבל אני חושבת
שאני חייבת להגיד לך כמה מילים: נפלת על קדושת ארץ ישראל, על האדמה הזו שהיא קדושה מכל.
לימדת אותי בזה על מסירות, מסירות נפש אמיתית.
אף אחד לא חייב אותך הרי ללכת להילחם, אף אחד לא חייב אותך
לעשות את זה בצורה הטובה ביותר, ועשית את זה למרות כל
הספיקות - שמא יקרה משהו.אני בטוחה שלא חשבת על הספיקות,
פשוט כי היו לך אידיאלים, הלכת לםיהם, האמנת בהם ממש, אמונה
אמיתית כזאת, לא סתם כזו שמתחלפת כל כמה זמן - ומסרת את נפשך
בשביל האמונה - ואת זה ראיתי אצלך:
הפצת אור ברחבי העולם, אפילו שלא ראית את זה, עשית
משהו.הלוואי ואוכל גם אני באמת להאמין ולעמוד מאחורי האמונה,
לא להישבר בעד שום הון או מחיר שבעולם, מה שנאמר :
"תמים תהיה עם ה' אלוקיך",
אני יודעת שלא שמרת תורה וזה בדיוק היופי שבך:
שהיגעת להכרה הזו שארץ ישראל שלנו לא רק בגלל שהקב"ה אמר -
אלא באמת הרגשת את זה, ובכלל נראה לי שהיית בן אדם מדהים
וחבל שלא יצא לי להכיר אותך וללמוד ממך הרבה, אך בכל זאת
השפעת עלי וכן אומר לך :
ת-ו-ד-ה ר-ב-ה! (אני חושבת עליך) חיים טובים מור,
נתניה




"מחלת האדישות..." לירז חברה (17:00 21/01/03)


להורי סמ"ר רז מינץ, משפחת מינץ היקרים! שלום רב!
שמי לירז, נערה בת 15 מהמרכז, ואני חולה במחלת האדישות.
המחלה לא מדבקת, כי מלכתחילה כ"א נושאה בנפשו, אבל אצל הרבה
אנשים המחלה מתפרצת ואני אחת מני רבים.
גיליתי זאת כאשר צפיתי בחדשות - היה פיגוע, היו הרוגים
ופצועים ולי לא היה איכפת. גיליתי זאת שכאשר צפיתי בסרט מתח
טוב ופתאום יש מבזק חדשות ואני התעצבנתי שלא אדע את הסוף של
הסרט...
יום אחד באיזשהוא שלב בחיי- גיליתי שהמחלה הפריעה לי, התחלתי
להרגיש מזועזעת - ואמרו לי שרק כך אפשר להרפא ממנה. החלטתי
לקחת את עצמי בידיים - וחשבתי לעצמי:
"רגע אנחנו חיים באותה מדינה, כולנו אחים יהודים, ולי לא
איכפת כשאח שלי נופל בקרב?!" כששמעתי את התקליטורז, וכשקראתי את המילים, הרגשתי שאני
בתהליך ריפוי מהמחלה הנוראה הזו.
התחלתי ל-ה-ר-ג-י-ש שאיכפת לי מהמשפחות השכולות, מהגיבורים
שהלכו, ולקחו איתם משפחות שלמות שחיות בעבר. אז רציתי להגיד לכם שתתחזקו ותתאמצו לצאת מן השכול.(בתור
ניצולת מחלת האדישות אני יודעת שזה קשה)
(ורק שתדעו שכשיבוא המשיח תהיה תחיית המתים -
ורז- יהיה ביניהם.
לירז, ק.אונו.




"זוכרים אותך רז" משפחת דים (16:45 21/01/03)


זוכרים אותך רז ! ממשפחת דים
רחובות.




"אהבת אחים" יניב חזן (14:53 21/01/03)


משפחת מינץ: אהבתכם לרז - מושא להערצה. תתחזקו ותמשיכו לאהוב-ושתמיד תדעו רק טוב. אותי הערתם אל משפחתי - ואל אהבת אחי ואחיותי. עם הרבה כבוד חזן יניב




"בכל אחד יש רז" גיא מינצ (15:00 15/12/02)


חבר'ה, תריצו את זה. יש פה רז גדול מאוד.




"תודה על התקליטור" אריק ברלין (21:11 17/12/02)


תודה רבה על התקליטור




"יש פה רז גדוווול" אודיה תורג'מן (08:16 10/01/03)


גיא שמעתי את הדיסק שלך והתרגשתי , באמת יש בו רז גדול
מאוד... אהבתך לאחיך כמו אהבת דוד ליהונתן, וזה מרגש מאוד,
מסר ענקי לאומה-אהבת אחים בכזה מימד, רק ככה יבוא המשיח.
יישר כוחך ותמשיך להתחזק כל יום מגלים כאן רז אחר, רז חדש.
אודיה




"לא ניתקת השרשרת" אבי בן משה (05:03 27/12/02)


מגש הכסף, הפך להיות מגש של זהב. ואתם, ההורים , שכאבכם צורב,לא נשכח, אבן יקרה מאבני החושן של הכהן הגדול ניתקה מנפשכם. בשרשרת הארוכה ארוכה, של חללים קדושים טהורים כזוהר הרקיע ניצב לו רז בנכם היקר במקום של כבוד. צופיה עינו מלמעלה, וחיוכו הטוב ממשיך . היה שלום צדיק. שמור נא עלינו מלמעלה.





ארכיון נרות

אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל