קורות חייו של סמ״ר רז מינץ

רז עם משקפיים.tif

רז משה נולד בקרית מוצקין ב –ה בניסן ה'תשמ"ב , אח לגיא-צבי ולגל.

כשחגג בגן את יום הולדתו החמישי קיבל במתנה אח נוסף – את אור.
רז היה ילד עדין ונוח מאד. בהיותו בן חמש כבר ידע קרוא וכתוב, וכשהתחיל כיתה א' גילתה המורה מהר מאד שהוא מכיר כבר את הכל. אך למרות זאת הוא ישב בשקט ולא הפריע, אלא עזר למי שיכול היה. המורה נתנה לו כרטיסיות עבודה, והוא התקדם ולמד בקצב שלו. באמצע שנת הלימודים הוא התחיל ללמוד תורה עם תלמידי כיתה ב', ובסיום השנה עבר לכיתה ג', כך שכל השנים היה צעיר מכל חבריו לכיתה. עובדה זו לא הפריעה לו, והוא רכש מהר חברים והשתלב יפה בכיתה.
רז היה ילד ערני מאד וסקרן. הוא נהג לקרוא כל מה שכתוב, החל מעיתונים יומיים אותם קרא בעיון, "מעריב לנוער", עבור דרך ספרות טובה ועד האותיות הקטנות בתוויות שעל הבקבוקים.

הדבר היפה הוא שרז זכר את כל מה שקרא, וידע לעשות בזה שימוש בזמן הנכון. פעם אחותו שמבוגרת ממנו בארבע שנים הצטרכה לעשות עבודה על נושא שלא התמצאה בו, היא שאלה את רז, והוא הסביר לה דברים על הנושא. כששאלה אותו מאיפה הוא יודע, ענה לה שקרא על כך בעיתון. הוא לא נהג להשקיע בבית בלימודים, חבריו לכיתה מספרים שנהג לקרוא שיעורים ממחברת ריקה. הקשבה בכיתה הספיקה לו כדי לדעת את הדברים שקשורים לבית הספר. בשעותיו הפנויות העדיף לקרוא דברים אחרים שמעניינים אותו. בסיום כיתה ו' החליף פעם נוספת מסגרת חברית, כשעבר ללמוד בחטיבת הביניים "אפק" בקרית ביאליק. גם מעבר זה לא הפריע לו חברתית, ומהר מאד רכש חברים חדשים. בכיתה ח' הצטרף לתנועת "נוער לנוער", ושם הקדיש הרבה מאד שעות פעילות, תחילה כחניך ויותר מאוחר – כמדריך.

2020-11-29 (1) 0108.jpg

גם בלימודיו בתיכון לא התאמץ כלל, אך ציוניו היו טובים. בכיתה היה ילד שקט ונוח. הוא סיים את לימודיו במגמת מחשבים, אך טען שבעתיד ברצונו ללמוד תקשורת. בסוף כיתה י' יצא מטעם התנועה למחנה מנהיגות בארה"ב, שם נפגש ולמד עם נוער ממקומות שונים בעולם. רז היה מאד אכפתי מבחינה חברתית, והיה לו ברור שהוא צריך להיות ביחידה קרבית. במהלך י"ב עבר מיונים לסיירות, הוא לא יכול היה ללכת לשייטת ולסיירת מטכ"ל בגלל בעיות ראייה, אך הוא הצליח במיונים לקורס חובלים. בכל זאת כשהוצב לסיירת, העדיף לשרת בה ולא ללכת לחיל הים.

ב – 21.3.2000, שבוע לפני יום הולדתו ה – 18, התגייס לצבא. הוא הוצב ביחידת שמשון, אך ביקש לעבור ליחידת "דוכיפת". עם סיום הטירונות והאימון המתקדם ותחילת המסלול הוא עלה עם הגדוד לפסגות. יומיים אחרי שהגיעו לשם פרצה האינתיפאדה. את כל המסלול שלו עשה בפסגות ובצומת איו"ש (אזור יהודה ושומרון). עם סיום המסלול הוצע לו ללכת לקורס מ"כים, אותו סיים בהצטיינות. רז היה אמור להישאר בהדרכה בבית ספר למ"כים, אך הוא רצה לחזור לגדוד ולקו, כי זה, לדעתו, התפקיד החשוב והדרוש. ואכן הוא הצליח לשכנע את המג"ד לחזור לגדוד. הוא הצטרף כמ"כ, ובהיותו בתפקיד כמפקד מחסום פתע שהציב בין עופרה לבית אל, ניגש לבדוק כלי רכב שהתקרב למחסום. מהרכב נורו כמה כדורים שפגעו ברז מהצד (הוא היה לבוש באפוד קרמי). רז נפטר כעבור דקות ספורות. הוא נפל בליל שבת י"ז בחשוון תשס"ב - 2.11.01 בהיותו בן 19 ושבעה חודשים ו-12 ימים.

בצבא בפסגגות.jpg