top of page

מיומנו של אח שכול - אור

אור מינץ

מיומנו של אח שכול.

יום הזיכרון 2017. מקסיקו סיטי.


רז. קשה לי.

קשה לי כל השנה. לא רק ביום הזיכרון, וביום האזכרה שלך, וביום הנפילה שלך, וביום ההולדת שלך, וביום ההולדת שלי, יומיים לפניך. אתה זוכר את הבגדים החגיגיים התואמים להביך שהלבישו אותנו כשחגגנו ביחד?

קשה לי שלא אהיה בארץ, ליד הקבר שלך ביום הזיכרון, לא אהיה עם חברים שלך, עם טלי, אין פה צפירה. רק בלב שלנו.


קשה לי להיות כאן, במקסיקו ביחד עם אמא - לדבר עליך, קצת על מי שהיית ומה שעשית. האנשים כאן מודים לך שהקרבת את חייך גם כדי להגן עליהם. לא רק על מדינת ישראל.


קשה לי השאלה שנשאלתי על ידי ילד בחטיבת הביניים כאן במקסיקו סיטי - מה היית אומר עכשיו אם היית כאן? אפשר רק להשתשע ולנחש.


קשה לי שאני לא יודע מה דעתך על כל מה שמספרים עליך, על הדרך בה אנחנו מנציחים אותך. כדי שלא ישכחו. כדי שיכירו. אתה גאה בנו? או שאתה בטח מצטנע לך כמו תמיד.


קשה לי כשאני מרגיש את נוכחותך לעתים רחוקות וקשה לי כשאני לא מרגיש אותך בכלל.


קשה לי שאין לי את העצה או המילה הנכונה שהיית יכול לתת לי ותמיד ידעת לתת כשהיית בחיים...


קשה לי המחשבה שאני לא בן אדם מספיק טוב כמו שאתה היית, כשאני משווה את עצמי אליך. זה בלתי אפשרי.


קשה לי הידיעה שלא תכיר את שרין אישתי לעתיד ולא תהיה ביום חתונתנו.


קשה לי שאני לא יודע מה אתה חושב על כתבה שעשיתי ועל העבודה שלי בערוץ הספורט.


קשה לי כשיש בראשי כל כך הרבה שאלות חסרות מענה..


קשה לי כשאני נזכר כל הזמן בשיחת הטלפון האחרונה שלנו, בלילה לפני שנהרגת.

אמרת לי: ״קשה זה מחשל״. קשה לי. מאוד. התחשלתי. מעניין אם לזה התכוונת...


קשה לי המחשבה על מה שילד אחר אמר לי כאן בבית ספר במקסיקו - ״זה עצוב מאוד שרז נהרג, אבל לפחות יצא לכם להכיר אותו״, וזה נכון. כלכך נכון.


אז קשה לי, אבל אני מודה לך. על השנים שהענקת לי. ולכל מי שנקרה בדרכך. תודה על המסע המדהים הזה שזימנת לנו והפגיש אותנו עם קהילה ואנשים מרגשים. תודה שעזרת ולנצח תעזור לי להתעצב. תודה שחישלת אותי ואת חיי, ולימדת אותי להתמודד עם כל הקשיים. תודה שקפצת לעולמנו ל-19 שנים ושבעה חודשים והשארת אותנו עם מורשת רז.

יום זיכרון 15 במספר מאז שקיבלנו את התואר ״משפחה שכולה״. 15 שנים 5 חודשים ו- 28 ימים מאז שנהרגת וקיבלת את התואר גיבור. גיבורז. זה כל כך הרבה זמן. אבל אתה כאן, אתה שם, אתה בכל מקום. עכשיו. ולנצח.


מתגעגע,

אחיך הצעיר - אור.


פוסטים אחרונים

הצג הכול

18 שנים - אור

להורים שכולים יש את הזכות המפוקפקת, לשמור על חדרו של הבן החלל כמו שהיה, או ליצור "מוזיאון", תערוכה על הקירות. לשמור את האפוד, הקסדה...

Comentários


אתרז - אתר ההנצחה לסמ"ר רז מינץ ז"ל

  • Facebook
  • YouTube
bottom of page