"ילד לא מזדקן, ילד מתפלפל, לומד את הפרנציפ רק אחרי שהוא נופל.
רז בח"י בחשוון באמצע הסתיו, זה מה שאומרים לו כשהוא נופל בקרב.
היום אתה נפרד וזה שלוש בצהריים, תראה כמה אנשים מסתכלים לך בעיניים.
מה המחיר של ילד מלומד, שכל כך אוהב לחיות שלא דומה לאף אחד.
אז קמת ועפת עם הדוכיפת בבוקר, אהבת את הארץ וזה עלה כל כך ביוקר.
מה לעשות שאנשים לא מבינים שעכשיו אנחנו קוברים אותך, כי נתנו להם רובים"
את השיר הזה שר גיא-צבי מינץ על קבר אחיו, רז מינץ ז"ל, בהלוויתו לפני שנה. סמ"ר רז מינץ מקריית מוצקין,
לוחם ביחידת "דוכיפת", נהרג בפיגוע ירי במחסום של צה"ל מצפון ליישוב בית אל. בן 19 היה במותו. בימים אלה,
במלאת שנה לנפילתו, יוצא לאור דיסק לזכרו, בהפקת בני משפחתו...
(סמ"ר מינץ הותיר אחריו הורים, אורה (51) ויואב (53), ושלושה אחים – גיא-צבי (בן 29), גל (בת 25) ואור (בן 15 וחצי)
בימים אלה, שנה לנפול יקירם, השלים גיא-צבי מינץ את הקלטות "לשיר לך את הלב" – דיסק להנצחת אחיו האהוב. גיא-צבי מכנה את האלבום
."תקליטורז"
את המילים כתבו גיא-צבי וחברו הטוב מילדות של רז, אופיר אורן. "היה לי ברור שאני הולך על כיוון הנצחה באמצעות הוצאת תקליטור. הנצחה באה מלשון נצח, ושירים נשארים לתמיד. מצאתי את עצמי שר לרז את הלב", מסביר גיא-צבי
.היום, במלאת שנה לנפילתו של סמ"ר רז מינץ, יעלו בני המשפחה והחברים הרבים לקברו, לטקס אזכרה בחלקה הצבאית בבית העלמין צור של
.רז נהרג בליל שבת, ב-2 בנובמבר 2001, בעת שלוחמי "דוכיפת" הקימו מחסום בגזרת רמאללה, בכביש שבין דורא אל-קרע לעופרה
.הוא שירת כמפקד כיתה ושימש כמפקד המחסום. באותו ערב החלו מינץ ולוחם נוסף בהנחת דוקרנים על הכביש. למקום הגיע רכב פלשתיני
כאשר התקרבו החיילים לבדוק את הרכב, נורה מתוכו צרור ופגע בהם. מיד לאחר הירי נמלטו המחבלים ברכב לכיוון רמאללה. מינץ וחברו היו מוגנים בשכפ"צים קרמיים וחבושים קסדות, אולם גם מיגון זה לא הצליח למנוע את הפגיעה בהם. רז נפגע אנושות משלושה כדורים שפילחו את חזהו. החייל האחר נפגע קל מקליעים שפגעו ברגלו."כבר במהלך השבעה יצאו לי מהלב שירים", מסביר גיא-צבי. "היד פשוט התחילה לכתוב, והגיטרה התחילה לנגן אותם. יצאו לחנים מהגיטרה ואני הייתי רק האיש שאצבעותיו הניעו את המיתרים. כל היופי הוא שמדובר בגיטרה שקניתי לרז בהגיעו לגיל 16, גיטרה שבורה, חצי מתפרקת, שעשתה בעצם את כל העבודה"
גיא-צבי מסרב לדבר על אחיו בלשון עבר, אלא רק בהווה: "יש אנשים שהם חכמים, יש אנשים שהם נבונים, ויש אנשים שהם כמו רז שפשוט יודעים את התזמון הנכון לכל דבר. מתי לדבר מתי לשתוק, מתי לחבק, מתי לתת ביקורת, מתי לספר בדיחה ומתי לזוז הצידה כדי שהבדיחה תישאר המרכז ולא מי שסיפר אותה. רז אחי ניחן בכל התכונות האלה".גיא-צבי מבהיר שאין לו כל כוונה להרוויח מהתקליטור, ולכן הוא גם לא יופץ בחנויות. "כל מי שמעוניין לקבל עותק, מוזמן להשאיר אצלי הודעה במשיבון בטלפון 02-9309351, ואשלח לו את התקליטור בדואר", הוא אומר."חמש תמונות", אחד השירים בדיסק, מתאר חמש תמונות התלויות על הקיר בחדרו של גיא-צבי, וכל אחת היא סיפור שמזכיר את מה שנגמר, מה שכבר לא יהיה."...החמישית היא הכי מיוחדת, ברכבת כולם עם מדים, קצוצי שיער, חבוקים בתחושה של שלכת. תמונה אחרונה לפני שתום ילדות נסגר. אני והחבר'ה בכל התמונות, בכל זכרונות הילדות, מאז שנפלת הפכו התמונות לבליל חלומות של בדידות."חמש תמונות תלויות על הקיר, בחדרי הקטן, וכל אחת היא סיפור שמזכיר, שבשישית... אתה כבר לא תהיה..."
מאת ליאור אל-חי
24 שעות 24.10.02
הוא מאוד אהב את להקת כוורת", מספר האח בן ה-29. "למרות גילנו הצעיר היה לנו הסכם מוזר, שהראשון" מאיתנו שמלווה את השני למנוחת עולמים, דואג שישמיעו כוורת על הקבר. בבית החולים, שעתיים לפני ההלוויה, ליטפתי את ראשו של רז בפעם האחרונה. הסתכלתי עליו. הוא נראה בדיוק אותו הדבר. אותם קוצים, אותו אף, אותו פה פתוח בחציו בשינה אינסופית.
לקחתי ליד את הגיטרה שקניתי לו, והשיר הראשון שיצא לי היה "ילד מזדקן" של להקת כוורת. המילים שיצאו לי מהפה היו 'ילד לא מזדקן'. היה לי ברור שאני רוצה לשיר את השיר על הקבר. הסכם צריך הרי לקיים, ועוד עם החבר הכי טוב. פניתי לצבא וביקשתי לשיר את השיר בהלוויה. הרב הצבאי הסביר לי שזה לא נהוג, אבל אמרתי לו שקיבלתי אישור מהרז הראשי לצה"ל. האישור ניתן". וכך, עם הגיטרה של רז, זיעזעו מילות השיר החדשות למנגינה הישנה והמוכרת את האלפים אשר הגיעו לחלוק כבוד אחרון לרז מינץ. באותו ערב שודר השיר במהדורת החדשות בטלוויזיה. "שלושה ימים לאחר מכן, בשבעה, סיימנו תפילת מנחה. פתאום ראיתי את אפרים שמיר מכוורת צועד אלינו הביתה עם גיטרה ביד", משחזר גיא-צבי. "קפאתי על מקומי. אמרתי בלב, מילא שאח שלי הביא הביתה את הנשיא ואת הרמטכ"ל, אבל את כוורת?"
"שמיר ניגש אלי ואמר: 'ראינו אותך בטלוויזיה והתרגשנו, בוא ננגן לרז'. לקחתי את הגיטרה וניגנו יחד לרז, אפרים שמיר ואני. הוא התרגש משינוי המילים. הוא ישב לידי ורעד. מאוחר יותר דיברתי עם אלון אולארצ'יק כדי לקבל אישור להקלטת השיר. הוא ודני סנדרסון לא התנגדו לשינוי המילים, ואפילו אמרו כי לכבוד להם שבחרנו בשיר הזה".