ספר הזכרונות

בקרקס החיים אני לוליינית. פוסעת בזהירות על חוט מתוח, מניחה רגל אחת לאט מייצבת את גופי ממתינה זוקפת ראש ומניחה רגל שנייה מתנדנדת, מרימה...

ליד השביל הציבורי אישה מוזרה יושבת על קבר בנה שקועה בכתיבה חשופה עירומה. עֵין-כל מפשיטה את כאבה.

רוחות הסתיו המבשרות את בוא חשוון קורעות באכזריות את מַעֲטֶה ההגנה שלי, משאירות את קצות עצביי חשופים, כואבים, בוכים. כבר חודשיים ימים...

רז, ילד חסר שלי, יום הזיכרון הרביעי בלעדיך. 4 שנים וחצי מאז שנהרגת, ואתה כל כך חיי בתוכי. השנה נוסף צבע חדש ליום הזיכרון: שני אחייניך...

אתה חי. בצורה שונה - בלי גוף רק נשמה, מלווה ומשפיע צץ לאנשים שהכירו אותך הם משרטטים את מסלול חייך הדמיוני, וכל אחד מהם בורא רז אחר, שונה.

השכול הוא הליכה בחשיכה אין סופית. לא רואים את הדרך, מגששים, מתבלבלים, נופלים, לפעמים פונים לדרך לא נכונה - - - צריך הרבה אור כדי למצוא את...

שקטה. כל כך שקטה. בחרה ירוק. בוקר גשום מנקה שוטף דממה חונקת. מחפשת אביב אמיתי של רקפות ורודות שמגרשות את הדמעות. זו הבחירה שלה לשתוק....

שקטה. כל כך שקטה. בחרה ירוק. בוקר גשום מנקה שוטף דממה חונקת. מחפשת אביב אמיתי של רקפות ורודות שמגרשות את הדמעות. זו הבחירה שלה לשתוק....

הזמן שלי מקיפה עצמי בשעונים הם צועדים את הזמן שעמד מלכת. הם בוכים את הדקות שאתה אינך. ואני - כל הזמן על-יד. השעונים ממשיכים ללכת ואני...

ארבע שנים! מונה את הימים בלוח שנה אחר - לא על פי השמש כמנהג הגויים לא על פי הירח – כמנהג היהודים. לי יש לוח אחר – כמנהג הורים שכולים. לוח...