הלו! אתם פה? באמת מרגש וזה לא מובן מאליו.
לא יודע מי המציא את החלום, אבל כולנו יודעים כמה מענין לחלום. לפעמים
חלומות מתגשמים ולפעמים גם לא. לפעמים אני חולם איך אתה מנסה לתרגל את האנגלית שלך עם נעם, תהל, אימרי ויהב והם מתקנים לך פה ושם ואתה מתרגל איתם הומור משפחתי. לפעמים אני חולם איך אתה נהנה להתרוצץ ולהתלוצץ עם אפק שחגג 3, וכבר אמר שהוא אוהב להצחיק. איזה חיבור.
לפעמים אני חולם שאתה חוזר לעשות בייביסיטר כמו שכתב לי השבוע חבר טוב שתמיד תישאר הבייביסיטר שלו. לפעמים אני חולם שאתה עושה בייביסיטר לשיה המקסימה שזכינו בה לפני שמונה חודשים.
לפעמים אני חולם איך אתה, שכל כך אהבת את הארץ ברגליך, נהנה כל שבוע
מפינת הטיולים המצוינת "קפאין בדרכים" שמגיש גבי זהר אצלי ב"קפאין"
רק אתמול במקרה, או שלא, הוא שלח אותנו לטיול במוחרקה שעל הכרמל,
מקום שעוד הספקת לטייל ולא בחלום.
ביום שלישי האחרון שוחחתי במקרה, או שלא, עם שני שוטרים ליד אולם הספורט נעמן בסיום משחק כדורעף. אחד מהשניים הבין שאפשר לדבר איתי בפתיחות ואמר לי: "התלבטתי אם לספר לך אבל אני הייתי רס"פ של רז במחנה אדם".
בום בבטן! האמת שלאחרונה זה קורה הרבה והגעתי למסקנה שמדי פעם,
אתה שולח לנו דרישות שלום בדרכך. אתה פה ולא פה. סוג של חלום.
זוכר שסיימת את הברכה ליום הולדתי ה-50 "אני רוצה להיות כמו אבא שלי כשאגדל". לפעמים אני ממש חולם בחודש האחרון שביום שלישי הקרוב,
תעמוד לידי על הבמה בכנס העיתונות באילת. אבל אז כרגיל, אני מתעורר....
אבא