הרהורז כשהלב צר מלהכיל
- אורה לפר מינץ
- 12 במאי 2024
- זמן קריאה 1 דקות
די!
מספיק זמן אתה
חלל!
הגיע הזמן שתחזור!
כבר אין לי כוח
להיות אם שכולה.
מה זו החופשה הגדולה שלקחת
מאיתנו?
אתה לא רואה כמה אתה
חסר?
באמצע ארוחת הבוקר
התחילו פתאום לרדת
דמעות.
זה נראה לך הגיוני?
ככה אמור להיראות בוקר יום שישי?
עם דמעות?
לא נמאס לך להסתכל על כולנו
מבחוץ?
לא מתחשק לך לשחק קצת
עם האחיינים המתוקים שלך
שלא חווים אותך?
ומה עם קצת חמלה על אימא
שכל כך מתגעגעת
ורוצה איזה חיבוק?
לא הגיע הזמן
שתפסיק להיות מת?"
די!
22.5 שנים זה ה מ ו ן זמן!
תחזור כבר
"תביא חיבוק".
תגובות