הפקההיא עמדה במרחק כמה צעדים. הסתכלה. הם מסתדרים לאט-לאט בטור שקט, ניגשים להורים, מחבקים, מחליפים מילה. עמדה והסתכלה מהצד על תמונה מחייהָ....
מחזור הדם בגופי(יום לאחר טקס חילופי מג"דים ב"דוכיפת") מהלב זורמים בעורקיי מי דמעות הוורידים מחזירים עצב בגופי זורם יגון שאין לו סוף
דברים בשם המשפחות השכולות - טקס התייחדות חטיבתידברים בטקס התייחדות של חטיבת "כפיר" משפחות שכולות יקרות לי מאד, כבוד הרמטכ"ל, אלוף פיקוד מרכז, מכובדיי כולם, מאז שנהרג בני רז אני נוהגת...
אם שכולהיום בו נפלת נולדה אם שלא הכרת - אם שכולה. להיות אם שכולה זה לבוא אליך, ילדי, כל שבוע לדאוג לחלקתך הקטנה לקשט, לנקות, ואחר לשבת בשקט...
בקרקס החייםבקרקס החיים אני לוליינית. פוסעת בזהירות על חוט מתוח, מניחה רגל אחת לאט מייצבת את גופי ממתינה זוקפת ראש ומניחה רגל שנייה מתנדנדת, מרימה...
ליד השביל הציבוריליד השביל הציבורי אישה מוזרה יושבת על קבר בנה שקועה בכתיבה חשופה עירומה. עֵין-כל מפשיטה את כאבה.
המת החיאתה חי. בצורה שונה - בלי גוף רק נשמה, מלווה ומשפיע צץ לאנשים שהכירו אותך הם משרטטים את מסלול חייך הדמיוני, וכל אחד מהם בורא רז אחר, שונה.
מנהרת השכולהשכול הוא הליכה בחשיכה אין סופית. לא רואים את הדרך, מגששים, מתבלבלים, נופלים, לפעמים פונים לדרך לא נכונה - - - צריך הרבה אור כדי למצוא את...
קול השכולשקטה. כל כך שקטה. בחרה ירוק. בוקר גשום מנקה שוטף דממה חונקת. מחפשת אביב אמיתי של רקפות ורודות שמגרשות את הדמעות. זו הבחירה שלה לשתוק....
הזמן שליהזמן שלי מקיפה עצמי בשעונים הם צועדים את הזמן שעמד מלכת. הם בוכים את הדקות שאתה אינך. ואני - כל הזמן על-יד. השעונים ממשיכים ללכת ואני...