אני ניצב כאן היום לפניך, רז, ומנסה להסביר את תחושותיי. מה אומרים על מפקד אמיץ שהוביל את חייליו ונהרג בפיגוע, עצר בגופו ובחייו מחבלים עם נשק אשר יתכן והיו בדרכם ליישוב עפרה בערב ליל שבת?
מה אומרים על מפקד שהגיע לפלוגתי לאחר שהצטיין בקורס מ"כים והתעקש להגיע דווקא לפלוגת מסלול לחנך וללמד?
במהלך השבוע ישבתי וניסיתי לכתוב לך את מחשבותיי. בדיוק חזרתי מפעילות לילה ארוכה, השמש עולה ואני עדיין מתלבט מה אפשר להגיד במעמד כזה. אני מריץ את התמונות אחורה, את הלילה הארור והקשה, אני בגזרה מקבל הודעה על אירוע ירי בגזרה שכנה וכוח שלי מעורב, אני יודע שאתה ושי שם, יוצא במהירות לדרך ומתחיל לקבל דיווחים על הגרוע מכל, איבדתי מפקד בפלוגתי. בשניות הראשונות אני חושב, איך אני ממשיך עכשיו? להגיע לנק' האירוע בידיעה שארז המג"ד כבר שם או לנסות לתפוס את המחבלים עם כל הפלוגה, אני זוכר כל שנייה מאותם רגעים, אני זוכר בית בית, סמטה סמטה שהפכנו וחיפשנו תוך תסכול רב אחר המחבלים.
הדרך חזרה לפלוגה בידיעה שנהרגת, רז, הייתה ארוכה מאוד ולא נגמרה. מה אומרים לחיילים? רגע איך הכול עובד? מי מודיע למשפחה? מי מטפל בך עכשיו!! מציאות שונה, עולם אחר, אבל חייב לדבר עם הלוחמים והמפקדים. אני פוגש אותם יושבים ובוכים, חייב לחזק אותם.
אני יושב והדמעות בעיניי. אני טיפוס חזק כלפי חוץ אבל בפנים הכאב הוא גדול, עצוב ועמוק. אירוע מעצב בחיי, נותן משמעות עמוקה לעשייה שלי ביום יום, למה אנחנו שם, לבחון כל דבר, למה אני בצבא ומול מי אנחנו עומדים.
אני יושב עכשיו במשרדי ובתפקיד מג"ד וחושב על אולי.
אולי כל האירוע הזה לא היה קורה והיינו חוזרים היום יחד מהפעילות הגדודית, אני המג"ד ואתה הסמג"ד, הינו מסכמים את פעילות החיילים, איך התנהגו? שמרו על רווחים? היו ערניים? על מה לשים דגש בפעילות הבאה ועד כמה חשובה הפעילות הזאת . אולי על הדרך גם הינו מתווכחים קצת על כדורגל כי אני ירוק ואתה אדום.
אולי האירוע לא היה קורה, ואז בכלל לא הייתי מכיר את המשפחה המדהימה שלך, שמחזקת אותי כל הזמן ונותנת לי כוח להמשיך.
אולי גם לא הייתי מכיר את אח שלך, שהיה טירון שלי כסמג"ד ודעתן לא פחות ממך ורוצה רק להיות הכי טוב שיש.
אני מאמין בגורל, הגורל כואב, כואב מאוד, אבל אנחנו לא יכולים להשפיע על מה שאלוהים מחליט.
11 שנים כאילו זה היה אתמול, השעה החרוטה 17:45 ערב יום שישי , החיים השתנו.
אורה ,יואב, גל, אור וגיא, מחבק אתכם. זכיתם להכיר את רז הרבה יותר ממני, אבל עם השנים אני זוכה להכיר את רז עוד ועוד, מחברים, שירים, סיפורים- פספסתי בגדול, אבל מצאתי משפחה נוספת, משפחה חמה בעלת ערכים, מחבקת, אוהבת וכואבת את החיים, כבר במפגש הראשון בינינו הבנתי מאיפה רז ירש את איכותו ואושר עולמו.
רז, אמשיך להגיע אליך כמו בכל שנה, זה לא בשבילך זה בשבילי, החוזק, השקט, המבט שאומר הכול.
חבר לנשק, תשמור עלינו מלמעלה ותמשיך לכוון אותנו בדרכנו בהמשך החיים.
רז, סליחה שאתה לא כאן איתנו היום, הלוואי והכול היה אחרת.
סא"ל דותן רובנר, מי שהיה מ"פ של רז לפני נפילתו