דותן רובנר - רז שלנו
ליל שבת בדיוק לפני 25 שנה, האירוע הקשה צרוב בי עד היום, ההודעה על אירוע
היתקלות שאתה מפקד הכוח מול התראת מחבלים שרוצים לצאת לעשות פיגוע,
קפצתי עם החפ"ק לזירה, בדרך אני שומע את הקשה מכל , יש לנו מפקד הרדוף
ופצועים בנקודה, ובמקביל המג"ד אומר לי אל תגיע לכאן, תנסה לחסום את רכב
המחבלים שברח מהזירה, התחלנו לעבור כפר כפר ליד עופרה ולחפש רכב אדום
נטוש מנוע חם, זה מה שידענו בדקות הראשונות....אני חוסם , סורק ורודף, במקביל
מישהו מטפל בך ומפנה את הצוות שאיתך לטיפול רפו אי.
אני עובד על פי תרגולת , לא חושב יותר מיידי, לא מעכל, אדרנלין בשמיים, חייב
להיתקל במחבלים שמסתתרים ב איזור, אחרי כמה שעות של סריקות וחיפושים,
נותן לסמ"פ להמשיך ב משימה וחייב לעצור ולעלות לפלוגה ששמעה על האירוע
הקשה, אני מגיע מכנס את כולם בחדר התדריכים ופתאום נופל לי האסימון, מה
אומרים? איך אני לא מתפרק מול החיילים שלי, אני נכנס וכולם עם הפנים לכיוון
הרצפה, חלק עם עיניים אדומות והחדר שקט בצורה ר ועמת, אני בוחר להגיד להם,
רז המפקד שלנו נהרג בפיגוע הקשה והח יילים של ו נפצעו, אבל רז ימשיך ללוות
אותנו בכל מה שנעשה והמשימה שלנו עכשיו עם כל הכאב, להמשיך ולהגן על
המדינה שלנו ולאתר את המחבלים השפלים ולסגור מעגל, אני צריך אתכם חזקים
ואז יוצא מהדלת.
בהתחלה הכאב היה אישי, התמודדות לבד, הגעתי לנסות ל נחם את המשפחה, אבל
)מאוחר יותר אני מבין( שבאתי לחזק אותי, אף פעם לא הכינו בחור צעיר
להבין/לחבק/ לתמוך במשפחה שכולה, הצבא לימד אותי להילחם, להוביל, לרוץ
קדימה, אבל לא להתמודד עם כאב, פגשתי משפחה חזקה בטירוף, מאוד מיוחדת
שבכאב הכי גדול , לפעמים נופלת אמירה צינית עם חצי חיוך ) הזכירו לי מישהו( ,
בכל השבר והכאב הם מצליחים לתת כתף אחד לשניה ולדעת לעטוף , גם את מי
שהכירו בפעם הראשונה ביום הכי קשה בחי יהם.
השנים התקדמו , הגורל גרם לחיבור בין המשפחות שלנו שהלך והת הדק בכל אירוע
אישי שמח וגם עצוב, החיים מתקד מים, אבל הכאב לא נחלש, האובדן, האחריות
והקושי תמיד נשארו, לאט לאט אני מצליח לחשוף מעט רגשות ו קצת לפרוק מול
אמא שלך, אבל אסור, לה קשה יו תר ממני, אבל היא מצליחה להוציא ממני את
הכאב ומפצחת אותי.
עם השנים הקושי מתקלף אבל לא עוזב ופתאום יש עוד מכשול שאני לא יכול לדבר
עליו, שיחרר ו אותם בעסקה, איך אני מצליח להתגבר על זה??? רגע מישהו שואל
אותי? מותר לי להגיד את דעתי, מה קורה כאן, לא יכול להיות.... ואז הנחמה לפחות
שאחד המנובלים על ה לגיהנום בתקיפה ברפיח ,והמשך תפילה ותקווה לסגירת
מעגל גם על היורה- הכל ברכבת הרים של רגשות.
אני פוגש את ד מותך במספר לא קטן של אירועים בחיים , את הגיבור הפרטי
שלי/שלנו - פתאום שפוגשים חיילים מדוכיפת ב אימון בשטח במקרה, אז אני חוקר
אותם על ההיסטוריה של הגדוד, אפילו בלבנון נפגשנו ואתה לא יודע, שהלכתי לעבר
בית שבו שהוא חיילים שלי וראיתי חייל עם קסדה קצת עקומה שמחייך אליי ואתה
יישר קפצת לי במחשבה - לא יודע להסביר למה, פשוט היית שם , אפילו אתמול
בהיותי משוחח עם אשתי בנסיעה הביתה על מה נכון ואפשר להגיד במעמד הזה,
פתאום חולף ליד בחור צעיר בחושך ומבנה הגוף שלו מזכיר בדיוק אותך, אותה
הליכה אפילו, אבל לא מזהה פנים והנשימה נעתקת, אני כולי סוער בפנים, אבל
קשוח לא מספר, שכבת ההגנה לא נותנת.
רז אני זוכר שהגעת לפלוגה, פגשתי מפקד נמרץ, מצטיין )בדיוק כמו בקורס מ"כים(,
נלחם ומוביל, דואג להכל, בהתחלה לא הצלחתי להבין את החיבור החזק לחיילים
אפילו ממחלקות אחרות, שהיית מדבר איתי עליהם ואז הייתי מנסה למקד אותך
רז, אתה מחלקה ,2 למה אתה מכיר ומטפל במסגרת אחרת, אבל אתה עם חיוך קטן
וחזק, אומר לי, החייל פנה אליי אז אני דואג לו, י דעת תמיד לגעת בנקודה הנכונה,
ליצור את החיבור הנכון, השקט והבלתי מוסבר לפעמים, היית הרז של כולם.
בשנים האחרונות אני חלק מחבורז, זכיתי במשפחה של חברים שנותנים את הלב
כדי ללמד את הערכים שלך בכל דרך אפשרית, בכל רעיון ובכל עשייה, מרגש לראות
כל פעם מחדש את התשוקה להוציא את יום רזי הארץ, איך כולם נאספים ונכנסים
מתחת לאלונקה באור גדול- זה היום של רז - אנחנו שם- דבק חזק ולב גדול של
כולם.
אחרי שהשתחררתי מצבא הקבע, החלטתי להמשיך ולנסות לתרום בדרכי ,אז חוץ
מהרבה מילואים, אני זוכה לפעול בדרך של ההתנדבות, אגודה למען החייל, חבורז
כמובן ובימים אלו התחלתי לפעול בעמותת גדולים במדים-אני רק בהתחלה אבל
כבר מתכנן להקים צוות חבורז, לקחת את הדבר הכי טהור - ילדים עם צרכים
מיוחדים וללמד אותם על מפקד מיוחד, שפעל מ רצון טהור וערכי, עם טוב לב - אני
אעמוד במשימה הזאת ומאמין שאגיע לעוד אבן דרך בה נצחתך המיוחדת.
רז, כואב להגיד שזכיתי להכיר אותך הרבה יותר לאחר 25 שנה שאתה לא כאן,
פחות מהחיים עצמם.
אבל אני מתנחם בזה שלפחות אני זכיתי גם אם רק קצת, קצת שנתן לי מלא, הייתה
לי הזכות להכיר אותך, לפקד עליך וללמוד ממך, תמשיך לשמור עלינו מלמעלה
בדרכך המיוחדת.
תגובות