top of page

דברים בעצרת למען שחרור החטופים

צהרים טובים למשפחתו של גלעד שליט, למשפחתו של אהוד גולדווסר ולמשפחתו של אלדד רגב, צהריים טובים לחברים הרבים, לבני תנועות הנוער ולקהל שטרח והגיע לכאן ומצהיר בכך לא רק שאיננו אדיש אלא שהוא גם מוכן לעשות למען, וצהריים טובים למקבלי ההחלטות במדינה ובראשם לראש הממשלה ולשר הביטחון בתקווה שקולי יגיע אליהם.

הקול שלי הוא קולה של אם שכולה שיודעת מה משמעותו של אובדן, יודעת מה זה לחיות עם חֶסֶר שאין לו שיעור ולא רוצה לראות אימהות נוספות במצבי. הקול שלי הוא קולה של אם כואבת הקוראת לממשלת ישראל ולעומד בראשה, לעשות הכול כדי למנוע את כאבם של הוריהם של גלעד, של אהוד ושל אלדד. הקול שלי הוא קול של אישה שלא רוצה לראות את קרנית גולדווסר במצבה של תמי ארד.

הקול שלי הוא גם קולה של אמא לבן נוסף, שלמרות האובדן ומתוך תחושת השליחות, בחר לשרת ביחידה קרבית, ורוצה לדעת שצה"ל, ממשלת ישראל והעומד בראש ערבים לחייו.

הקול שלי הוא גם קולה של מחנכת בישראל שמסתכלת על בוגרי בית ספרה שסיימו לפני 4 ימים (חלקם נמצאים כאן) ועל בוגרי י"ב האחרים, העומדים להתגייס לצבא, ותוהה איך אנחנו המבוגרים והמורים נראים בעיניהם עד כמה אנחנו פועלים על פי אמות המידה אותם אנו דורשים מהם. אנחנו מחנכים את הנוער לעשות שירות משמעותי בצבא, לתת את המיטב, ואני רוצה לראות שגם קברניטינו עושים ימים כלילות ונושא שחרור חטופים אינו יורד מסדר יומם.

הקול שלי זהו קול המוכנות לעשות את הכול, גם אם צריך לשחרר את רוצחי בני, סמ"ר רז מינץ, מול קול הנקם, הכעס, בידיעה שמי שעולל את זה לבני צריך לשלם על כך את המחיר.

אדוני ראש הממשלה, לחיי בני שנפל, אין מחיר, אבל יש מחיר לחיי החטופים. אם המחיר הוא בלית ברירה, שחרור רוצחי בני – אל תהסס ולו רגע אחד. פעל מיד לשחרור החטופים. הקול שלי הוא קול מניע ולא קול מונע.

בבואי לקרוא לשחרור החטופים אינני נוגעת בסוגיית הביטחון. בסוגיה זו הקול שלי כאם שכולה איננו מיוחד ואינו ראוי להישמע יותר מקולו של כל אזרח אחר במדינה החושש מפני פיגועים.

אני קוראת לקברניטי העם לפעול ברוח הערכים של הקוד האתי של צה"ל: דבקות במשימה, אחריות, אמינות, דאגה לחיי אדם – המטרה צריכה להיות ברורה – שחרור החטופים מהר ככול האפשר. עליכם לדבוק במטרה זו ברוח הערכים עליהם אנחנו מחנכים את חיילנו, לנהל את המו"מ לשחרור החטופים באותה נחישות ועל פי אותן אמות מידה שהיו רוצים הקברניטים שמו"מ כזה יתנהל אילו בנם או נכדם היו חס ושלום נחטפים. גם אני, ובני משפחות שכולות נוספות, פועלים ומגיבים על פי אמות מידה אלו בנכונותנו לשלם את המחיר שהיינו רוצים שישלמו אחרים, אילו יקירנו שנהרגו היו נחטפים..

פוסטים אחרונים

הצג הכול

21 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, 21 שנים! שנות מותך רבות יותר משנות חייך, חייך איתנו גדולים יותר ממותך! 21 שנים. אין לשנים שום משמעות בכל מה שקשור לתקופה שאתה לא איתנו. 21 שנים. דברים בעולמי משתנים, אני גרה עכשיו מול הים

20 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, "מסכנה" הן פלטו בעוברן ליידי על השביל בהביטן אלי, האישה על האבן! "מסכנה"! סיננו. ואני הייתי כל כך עסוקה בחיזוק הכיתוב על האבן, בדאגה ליפות את חלקתך, בלשתף אותך בחיי, מרוכזת בפגישה איתך ובכ

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

bottom of page