top of page

דברים בעצרת "נוער לנוער"

עצרת "נוער לנוער"

מהו האדם?

סך כל מעשיו, מחשבותיו, רגשותיו –

כל מה שעיצבה סביבתו, נתנה החברה, וחינכו הוריו.

מי היה רז?

רז היה בראש ובראשונה – אדם!

אדם ביחסיו עם אנשים,

עוזר לכולם, נותן ונותן, ואיכפתי לסביבה.

ילד שנון, מלא חוש הומור,

שהצליח בחייו הקצרים להשאיר חותם על החברה.


ואיך גדל נער להיות כזה אדם?

במקרה של רז –

שילוב של אישיות מיוחדת במינה,

משפחה שמאמינה בחינוך לערכים,

וחיזוק ויישום אותם הערכים ב"נוער לנוער".


מי הוא רז עבורי?

אותו נער שנוסע לבית-חולים רמב"ם לשמח ילדים חולים,

והולך בחגים לבית-אילדן לחגוג עם הקשישים,

ורץ לעזור בפעולה בסניף קרית חיים,

ומבקש שמיכה ודברים שונים בשביל הסניף שלו –

רז שיושב בחדרו ליד המחשב וכותב נאום לעצרת זו או אחרת,

רז שנותן לי חומר להדרכה מתוך חוברת,

רז שהוא ילד הכי ערכי שאפשר –

והלב מלא גאווה,

ו... תודה.

תודה ל"נוער לנוער" שעזרו בעיצוב ילד כזה נפלא,

תודה ל"נוער לנוער" שנתנו לו חוויות, ערכים, מפגש עם אנשים.

ובעולם שלנו, שבו כל אחד נמצא ליד צג כזה או אחר –

עולם שבו יש ספקות ושאלות לגבי הדרך

ורובנו גדלים לראות ולדאוג רק לעצמנו –

חשוב שיהיו עוד אנשים

שרואים גם את האחרים.

כי בשבילי, אמא של רז, נוער לנוער זה לראות ולעזור לאחרים!!!

אדם יקר – במותו - מעשיו נשארים עימנו

וכך גם הוא נשאר עימנו.

אם תשכילו לשלב אהבת האדם, נתינה בלי לצפות לתמורה,

וויתור לאחר ועזרה מכל הלב –

תעזרו לבנות חברה טובה יותר, אכפתית יותר

חברה ברוח הדברים שרז לחם למענם

וכך נוכל להגיד שקורבנו לא היה לחינם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

21 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, 21 שנים! שנות מותך רבות יותר משנות חייך, חייך איתנו גדולים יותר ממותך! 21 שנים. אין לשנים שום משמעות בכל מה שקשור לתקופה שאתה לא איתנו. 21 שנים. דברים בעולמי משתנים, אני גרה עכשיו מול הים

20 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, "מסכנה" הן פלטו בעוברן ליידי על השביל בהביטן אלי, האישה על האבן! "מסכנה"! סיננו. ואני הייתי כל כך עסוקה בחיזוק הכיתוב על האבן, בדאגה ליפות את חלקתך, בלשתף אותך בחיי, מרוכזת בפגישה איתך ובכ

19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי, אפור. כול כך אפור בחוץ ובלב. רעם בי הלילה מאד- עוצְמַת כאב האין. 19 שנים שאתה אינך לי במימד שאני כל כך רוצה! 19 שנים! לא ממש תופסת! מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך? אם תגיח לרגע ותבוא –

bottom of page