למעריץ הכי גדול של כוורת(כן, בטח):
נו, אז הנה סגרנו לנו 18 אביבים ומה כבר נוכל להגיד עלייך:
עלם יפה וחמוד, מצליח בלימודים, עם בנות, ובעצם, די טוב לך,
אז שיהיה לך, אופיר, הרבה עושר, אושר וכושר ותהנה,
ממכרך רז
סתאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאם
אז אתה בטח שואל מה זה אמור להביע? סתם. גל של נוסטלגיה מכיתה ה' (זוכר את הימים הטובים ההם?)
טוב הברכה האינפנטילית והנחמדה הזו, זה סתם מעין טמטום שהייתי צריך להוציא (אל תגיב, אני יודע שיש כרגע ים של בדיחות שאתה מת להוציא, אבל פשוט תצטרך לחכות).
קודם כל מצטער שהמכתב הזה בעצם המחשב, אבל פשוט לא הכנתי שיעורים כבר 12 שנה (די מדהים בהתחשב בעובדה שאני לומד רק 11), ופשוט שכחתי כתב עגול.
הנה תסתכל בראי ותאמין: אתה אופיר, בן 18. זה נראה כאילו רק אתמול מצצת את האצבע במיטה וחשבת כמו בן 10, טוב, בעצם זה... אתה יודע את ההמשך.
טוב, נפסיק את הירידות ונתחיל להגיע לרצינות:
כשחושבים על זה, מי היה מאמין שאי פעם תגיע לנוער לנוער. הילד המופנם והיורם (ע"ע בר המצווה שלי), שקשור למקום שכל כך הרבה דברים קורים בו, שאתה אפילו לא מסוגל לחלום עליהם. אבל אז כידוע הגיעה המסיבה המפורסמת שבה נכחת, ולא יכולת שלא להישבות בקסם. ועד מהרה הלכת ל-I.L.S.I. נעשית אליל הבנות (לא שההורים יודעים...) וכמובן יניב בכה.
ובאמת קשה לי מאוד לדמיין את כל החברים שלי בלעדייך. בלי הציניות שלך, בלי הבעת הפנים האדישה התמידית (חוץ מכשאני מצליח א. להצחיק אותך, ב. להעציב אותך, ג. לעלות לך על העצבים (בירידות). התשובה הנכונה נראה לי ג'.
ואפילו שבאמת אני די טוב בלזהות אנשים, מה הם חושבים וכו', אני חייב להודות שאתה תמיד היית מעין אניגמה (תעלומה בכורדית) בשבילי. אני עדיין יכול רוב הזמן לדעת על מה אתה חושב, אבל כפי שאמרו חז"לינו: עליך רב הנסתר מן הגלוי, והרב דרעי הצדיק (לא חטא ולא פשע).
נו אופיר מה יהיה??? אני חייב להודות שמבחינת הכתיבה אתה באמת אחד האנשים היותר כשרוניים שיש (פה ושם יש נקודות שביאליק עוקף אותך).
ועכשיו הצבא, הצוללות קוראות לך, ואתה לא יכול לעמוד בפיתוי. בינינו, אף אחד ממכרינו הרבים והטובים לא צפוי לסכנות רבות (ליאור אולי ייפול על השולחן בטכניון, נועם ייאבד קצת חמצן מהעליה במדרגות למגדל הפיקוח, ואייל ייפצע מהמצלמה). אבל אתה ויניב תגיעו למקומות יפים וטובים. אני יודע שתיהנו.
בדיוק עכשיו אני שומע את צליל מכוון עי קלפטר.
וזה מקום טוב מאוד ללבן את עניין כוורת (בייחוד כשאתה לא יכול להגיב):
אני הבאתי אותך לשם, אני גידלתי אותך והראתי לך כל מה שאתה יודע. אבל אני גאה לקרוא לך מספר 2, וזה כבוד בשבילי גם להיות שותף לאהדה ללהקה המופלאה הזו, אבל אתה לא שותף, אבל נגיד שכן בערך, אבל לאאא, אבל נאמר שאולי בטעות אבל לאאאאאאאא, אבל כאילו במזל, אבל לאאאאאאאאאא
בכל מקרה אופיר. אני רוצה לאחל לך שפשוט תמשיך להיות כזה, ותראה את המכתב הזה ככבוד, כי פשוט הרבה זמן לא כתבתי למישהו משהו.
ואם תרגיש שהמכתב הזה הוא לא הכי הכי, אז אתה צודק, כי את הקשר שביננו אי אפשר לתאר במילים (אפשר בכסף)
אז ברצינות: אתה פשוט בנאדם מדהים וכל מילה אחרת פשוט תהרוס את זה (חוץ מאקליפטוס). אז באהבה שלא יודעת גבולות (אפילו לא השלג הסורי אפריקני),
זה שגר רחוב ליד
רז, אם אתה לא מזהה
מרז לאופיר, שנת 2000