25 שנים איתך אבל אחרת
אזכרז 25 - י"ט בחשוון תשפ"ז - 30.10.26
ביום שלישי האחרון נוכחתי שגברים בוכים גם ביום בעיקר מהתרגשות. באופן נדיר תאריך הבחירות התמזג עם יום הולדתי שלפני 25 שנה קיבל משמעות שונה, אתך אבל אחרת. זה היה סופ"ש שיצאת הביתה שלא כנהוג, שבת שניה רצוף ואמא רמזה לי: "תעשה משהו עם הילדים רז יצא שבת שניה רצוף בשבילך". לקחתי את הילדים למסעדה בעכו. אתה הפתעת אותי בעוגה עם נרות. היתה אחלה מסיבה.
בדיעבד זו היתה "הסעודה האחרונה" וגם "מסיבת פרידה". אותה שבת, יום ההולדת שלי היתה הפעם האחרונה שראיתי אותך בחיים.
כעבור שישה ימים נפלת מירי של בני עוולה. אולי נפילתך מנעה במקרה פיגוע ירי מתוכנן במתפללים יהודים בעופרה.
קשה להסביר למה אבל נפילתך רצה לי שוב בראש לפני שנתיים, במהלך משמורת נכדים שאורית ואני עושים מדי חמישי אצל אור בת"א.
אספתי מהגן את האחיין הסקרן שלך, נכדי אפקי אז כבן 5 וצעדנו בנחת לאימון של מסי במתנ"ס. משום מקום התפתח לפתע שיח מצמרר: "סבא, איפה עושים מלחמות"? אני קופא לרגע ושוקל מלים בתשובה: "איפה שצריך כדי לשמור על המדינה". חשבתי שתחושת אי הנוחות שלי תחלוף ואז באה עוד שאלה: "גם נחמן ישראל יילחם?" אני מתכווץ שוקל ועונה: "כל מי שצריך יילחם". ממשיכים לצעוד ואז שורת המחץ: "אני לא ארצה להיות בצבא". סיכם בקצרה בן ה-5 ואני ממלמל תשובה: "שלא תצטרך". מזל שכאן כבר עברנו לכדורגל במתנ"ס.
חוץ ממך רז, החיים שלנו דבש. נעם מ"כית בקרקל, נחמן ישראל באגוז, תהל תכף על מדים, ניגון דוד חושב לשרת כמו אחיו, אימרי ברובוטיקה, יהב בתלת-מימד, אפקי עושה חיל בכיתה ב' ומוטרד מזה שלא יצא לו לראות ולשמוע אותך ושיה עסוקה בלהקסים. אחותך גל מתנדבת למילואים, אור כמו שהבטחת לו בבר המצווה שלו, עבר אותך בהיי טק. רק אתה בחצי החיוך המרוח, משקיף מאי שם על אחייניך אחותך ואחיך שגדלים על ערכי הרוח המשפחתית. כשהנכדים ישאלו אותנו יום אחד: "מה עשיתם למענינו", תהיה לנו תשובת מוכנה: "עשינו כל מה שאפשר בעזרת הרוח שלך רז, שנמצאת איתנו בכל מקום, איתנו אבל אחרת".
אבא
תגובות