שתיית שוקו בקרטון באוטו בשישי בערב כשחוזרים מיציאה
פניה בכיכר בכיוון מנוגד לתנועה
הומורז בו הדבקת את כל החבורה
החבר הכי טוב של כולם, שתמיד נותן עצה טובה.
עברת בצעקה את פשאנל כדי שנפגוש את "כוורת" מאחורי הקלעים
והרבה לפני ה-WAZE היית אחראי ביציאות להתריע מפני מצלמות ושוטרים.
רז,
הזכרונות האלו ואחרים לצערי הולכים ומתרחקים.
כל כך עצוב וכואב שהכרנו אותך וזכינו להיות במחיצתך פרק זמן קצר בלבד בחיים. עצוב לי שנשארו בראש זכרונות ממשחקי WORMS, צ'ט, ICQ, כדורסל איתך ועם אור "פינייייי" בשישי אחר הצהריים, טיולים איתך ועם טלי בשבתות וחגים (כי רק אז יצא להיפגש) וכמובן ל"שלום" המפורסם שלך בתא הקולי.
קשה לי לחשוב עד עוד מישהו, שבגיל כזה צעיר, היו בו תכונות ודרך חיים כאלו טובות: צניעות, מסירות, נתינה, אמונה בצדקת הדרך, חוכמה יוצאת דופן, מפקד אהוב שלא בחר בדרך הקלה והיווה דוגמא אישית עד הרגע האחרון. מעל הכל – חברות אמת.
מתגעגע לשיחות הנפש איתך, על שפת אגם ויער שוממים במחנה הקיץ בארצות הברית, לנסיעות הליליות בתחבורה ציבורית בנוער לנוער ובצבא ואפילו אם היינו אחרי כוסית או שתיים במועדון...
מתגעגע אליך וחושב עליך בכל יום , לא רק בצפירת יום הזיכרון או בשני בנובמבר בשעה 17:42, ביום הולדתך, בשירים של ברי סחרוף, במערכונים של כוורת ובהתרגשות על בשורות טובות ממשפחתך, בראשן החתונה של אור "פיניייי" ושרין. מתגעגע אליך, אבל יחד עם "חצי החיוך המרוח" המפורסם שלך, גאה לספר עליך למי שלא הכיר אותך : אם זה ב"רזי הארץ", אם זה לקולגות ולמשפחה וגם עכשיו בברלין. מקווה שאתה רואה את ההנצחה וכמה אנשים מכירים אותך בכל העולם.
לסיום, תודה רבה למשפחה המקסימה שלך, שמחבקת אותנו:
אורה, יואב, גיא-צבי, גל ואבי, אור "פינייייי" ושרין, יאיר וכל המשפחה המורחבת.
לא נשכח אותך ואת מורשת רז לעולם, אוהב, יניב.