ספר הזכרונות

ילד יומולדת שלי. לא חיבקתי אותך, לא עצרתי לדבר איתך ידעתי רק שאתה – אינך. ניסיתי לצייר במילים את התחושה שבלב, אבל לא היה רֶצֶף שֶׁתָּאַם...

שירת הציפורים מצייצת לי את הקשר המיוחד איתך, וברקע קורא העורב חזק, חד, ברור, כל ספק שמתעורר הוא מסלק. יושבת בין המתים עטופה בציוץ ציפורים...

העייפות קפצה עליה פתאום, באמצע היום, בלי כל סיבה נראית לעין. רצתה לעזוב הכול וללכת הביתה, אבל ידעה שאם תלך בלי לכתוב - תחושת ההחמצה,...

שתיים עשרה שנים מאז נפילתך. עשר שנים הייתי כמעט בלעדיך, שנתיים אני איתך, אבל אחרת. מה משמעותם של השנים בחיי אם שכולה? לאט לאט זזה, ופתאום...

הסתכלה במחוגי השעון שעל הקיר. ספרה לאט לאט את הדקות. הרגישה איך ליבה מגביר קצב פעימותיו. המחנק טיפס בגרון. חיכתה. השעה 14.00 האזינה לשקט....

הניחו בתאהּ חומר חדש. ידעה: הוא משובח. "אינך צריכה, גופך כבר מלא בזה" שידר לה מוחהּ. "זה בסדר, עכשיו עוד אפשר" הרגיעה עצמה, "אני עוד...

היו לי מילים בחליפות עצובות, אך הן נעלמו ונשארתי ערומה עומדת מול ארון האותיות מחפשת ותוהה מה לבחור: אני או אתה? יגון או תמונות? מה תלבש...

באמצע חיי יותר או פחות נעצר העולם, רעדו הטפחות קרסה הבמה עליה חייתי, ובניתי במה חדשה, שונה, ונתתי לך בה מקום של כבוד, נוכחות מיטיבה גם אם...

לפני ואחרי..... לא זוכרת מה היה לפנֵי זוכרת רק אחרֵי. לפני – הייתי אם לארבעה ילדים. אחרי – אני אימא לשלושה ועוד אחד. לפני – הייתי אימא...

ה"בסדר" הוא דייר זמני ביומי, מתחלף כמו שעות: שעה "בסדר", שעה "בסדר וחצי", עכשיו: רבע לבסדר, שעה לא כל כך בסדר, רבע לבסדר, בסדר, ושוב לא...