19 שנים עם רז - אבל אחרת

ילד רז שלי,

אפור. כול כך אפור

בחוץ ובלב.

רעם בי הלילה מאד-

עוצְמַת כאב האין.

19 שנים שאתה אינך לי

במימד שאני כל כך רוצה!

19 שנים!

לא ממש תופסת!

מה, כל כך הרבה שנים לא חיבקתי אותך?

אם תגיח לרגע ותבוא – אוכל לחבק אותך

חיבוק ארוך חזק, בלי פחד,

כי תחזור מבידוד ארוך

של 19 שנים.

(אחיך בטח יגחכו ויסננו: לא נשאר ממנו כלום)

אם תגיח לרגע אמנה בפניך את כול המושגים

שהחליפו משמעות ופנים.

שלילי וחיובי החליפו כיוונים -

שלילי זה טוב,

חיובי אומר: תשמרו מרחק ממני.

סגר זה לא לפלסטינים

אלא לעמך ישראל,

אלה שאינם מיוחסים ומרשים לעצמם הפרת כללים.

אם תגיח לרגע אצטרך לספר לך

על קורונה ועל חיים לבד,

בלי פגישות עם ילדים ונכדים,

בלי חברים וטיולים.

אם תגיח לרגע אחרי 19 שנים

תסתכל בפני חברייך

ספק אם תכיר אותם.

אם....

19 שנים של מפגשים מהסוג האחר.

החיים שלי ושלך

הם מפגשים גנובים.

רגעים קטנים של צביטות בלב,

של כמיהות, של געגועים

וחזרה מהירה לשגרה

כדי לגרש את המועקה.

אני שהכול אצלי בגודש, ב over

ממננת את השכול במנות קטנות

לא בעוצמות אדירות

מכווצת את הכאב

לקפסולה אפשרית לבליעה.

יושבת בשקט לידך,

חוזרת ואומרת: 19.19 שנים

כי הראש לא תופס

והלב לא מאמין

שלא ראיתי אותך ממש

19 שנים.